אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹש… אומנויות הלחימה הסיניות כוללות מגוון אדיר ומעורר השראה של כלי נשק.
החלוקה המקובלת היא: נשקים קצרים, ארוכים, גמישים וכפולים.
נשק גמיש ואייקוני הוא מוט שלושה חלקים [1], או בשמו הנפוץ פחות "מוט דרקון מלופף" [2], הכולל שלושה מוטות קצרים מחוברות בחבל או שרשרת. העץ הנפוץ ביותר ליצירת נשק בעבר היה אלון או אֶדֶר, ואילו היום הוא עשוי בעיקר מרָאטָאן או חִזְרָן (בַּמְבּוּק). האורך הכולל של הנשק הוא לערך כמו מוט, דהיינו מעט יותר מ-180 ס"מ.
לנשקים גמישים או "רכים" יש יתרון בכך שניתן לקפל אותם או להסתירם, אם כי מקרה זה יותר בעייתי. מגוון האפשרויות הטמונות בנשק זה הוא מדהים – החל באחיזה בשני המוטות החיצוניים, המוט האמצעי, וכלה באחיזה בקצה אחד והנפה של כל שלושה לצבירת מומנטום שיכול לעבור אפילו מעבר ליריב. בכל אופן, התוצאה של העדר חוד והמיומנות הגבוהה הנדרשת לתפעול הייתה שלא היה זה נשק המצוי בשדה קרב, אם כי נועד להגנה עצמית.
בתקופת לימודי בטאיוואן, לאחר לימוד מספר נשקים, קיבלתי מהמורה שלי לכלי נשק, פֶּנְג חַאן-פִּינְג [3], אפשרות לבחור בין הלימוד של שרשרת תשעה חלקים [4] לבין מוט שלושה חלקים.
הבחירה במוט גילתה את נקודת התורפה בלימוד כלי נשק גמישים – מיומנות ובטיחות.
היות וכל הנשקים הגמישים עובדים לא רק על חבטה, אלא בעיקר על ליפוף, הרי שבכל פעם שהנשק פוגע במטרה נדרשת מיומנות לא קטנה לחדש את השליטה. בנוסף, היות והמוטות נעים בכפוף לחוקי הפיזיקה, תרגולי בסיס כדוגמת סיבובי שמינייה סופם שמוט אחד פוגע בראש. לא נעים… בכל אופן עובדה זו מאיצה באופן משמעותי את תהליך הלמידה משום שהמשוב המגיע בדמות מכה גורם למתרגל "ליישר קו" באופן מהיר.
לצערי בשנות ה-80 בטאיוואן הייתי עד לשתי פציעות, שתיהן התרחשו אצל מתרגלי גונג-פו עם שרשרת תשעה חלקים:
בתאונה הראשונה השרשרת החליקה מידו של המורה פֶּנְג חַאן-פִּינְג, עפה והתלפפה על ענף של עץ. הוא טיפס בחתוליות להוריד את השרשרת אבל הענף נשבר והוא שבר את ידו בנפילה. ללא ספק פציעה מוזרה.

התאונה השנייה התרחשה באותו פארק בטאיפיי. בחור אמריקני בשם ג'פרי פלקון [5] שהתאמן עם נבחרת הוו-שו של בייג'ינג הגיע לטאיוואן. הוא הניף את השרשרת מעל הראש כשהוא אוחז בקצה, אבל כל המומנטום של "הזנב" הגיע מהצד השני. פגיעה רצינית בראש, חתך עמוק, תפרים… ג'ף המשיך בדרכו לקריירה קולנועית מכובדת ביותר.
![ג'ף פלקון ורובין שוֹאוּ [8] שהתפרסם בסדרת הסרטים מורטל קומבט](https://news.israeldojo.co.il/wp-content/uploads/2020/10/גף-פלקון-ורובין-שוֹאוּ-8-שהתפרסם-בסדרת-הסרטים-מורטל-קומבט.jpg)
על מסך הקולנוע מוט שלושה חלקים מככב בסרט "שלושים ושישה חדרי שָאוֹלִין" [6] בכיכובו של לִיוּ גִ'יָא-חוּאֵי, הידוע יותר כגורדון לִיוּ [6], אחד מאמני הלחימה האדירים שהופיעו על מסך הכסף. הוא נולד בשנת 1955 במחוז גוּאַנְדוּנְְג שבסין, אך בילה את מרבית חייו בהונג קונג, שם למד את סגנון הוּנְג-גָא מהמורה לַאוֹֹ צַ'אם [7].

בסרט, גורדון לִיוּ המגלם את הנזיר סַאן טֶה, נדרש למגוון פתרונות יצירתיים לבעיות הניצבות בפניו. הוא מתקדם מהר יותר מכל נזיר אחר שהיה לפניו, ובתוך שש שנים מקודם לדרגת סגן משגיח.
האתגר הבא הוא ללחום בנזיר הראשי שאינו חושב שסַאן טֶה מתאים לתפקיד. סוף טוב, הכל טוב. לאחר מספר כישלונות סַאן טֶה ממציא את מוט שלושה חלקים, יוצא כשידו על העליונה, וזוכה לברכתו של ראש המנזר.
המוט בעל 3 החלקים הופיע גם בסרטו ההוליוודי של ג'ט לי "Fearless" (בעברית "בלי פחד"), אשר יצא לאקרנים בשנת 2006. בסצינת הקרב מציג ג'ט לי כוריאוגרפיה יפה שלא קשורה בהכרח לשימוש מחוץ למסך.

לדוגמה: מוט 3 חלקים מאפשר לחימה בכל הטווחים ובמקרה זה לעשות את המתבקש… להילחם בטווח הבינוני והארוך. אך למטרות קולנועיות כאן הוא מתקרב ליריב פתאום ובלי כל סיבה, מבצע חמיקה מתחת לחרב, ומממשיך כאילו כלום, זהו מהלך עלילתי אך אינו הגיוני בעליל מבחינת לחימה.
- Sanjiegun 三節棍
- panlong gun 蟠龍棍
- Peng Hanping 彭韓萍 , a.k.a "Xiao Peng", 1962-1999
- Jiujiebian 九節鞭
- Jeffrey Falcon b. 1962
- The 36th Chamber of Shaolin / The Master Killer少林三十六房 (1978)
- Gordon Liu / Mandarin: Liu Jiahui 劉家輝
- Lau Cham / Mandarin: Liu Zhan 劉湛
- Qiu Yunbo 仇雲波 aka Robin Shou
זה הנשק האהוב עלי בשמו הסיני Sum gi gwan
יצא לי להתחרות איתו באליפות עולם שהתרחשה בבולטימור בארצות הברית ב-1999 נשק מאתגר אני מלמד אותו רק בדרגות הגבוהות