ריקסון גרייסי נחשב בעיני רבים כלוחם הג'יו ג'יטסו הברזילאי הגדול ביותר בכל הזמנים. על מותניו כיום חגורה אדומה תשיעית (הרמה הגבוהה ביותר שאפשר להשיג ב-BJJ). מה הביא את בנו של המאסטר הגדול הליו גרייסי להיות כל כך טוב?
ריקסון הרוויח את החגורה השחורה שלו כשהיה בן 18 ומאז פעל רבות לשנות את עולם ה-BJJ לתמיד. הוא מחזיק בשיא MMA בלתי מנוצח, וחייו הוקדשו לאומנויות הלחימה. כמעט כל מה שהוא נגע בו הפך לזהב, ורבים מחשיבים אותו כגאון טקטי בלחימה.
היכולת שלו בג'יוג'יטסו ברזילאי, אותה שיכלל ללא הפסקה לאורך הקריירה הארוכה שלו העניקה לריקסון גרייסי שם של אגדה. היום, נסתכל מקרוב על אחד המאסטרים הגדולים של BJJ.
*הערת המערכת: הצורה הנכונה לבטא את שמו של ריקסון (אשר כמו אצל כל אחיו ואחיותיו, האות הראשונה בשמם R) היא "היקסון גרייסי", אך כיוון שלרוב הקהל הישראלי זה לא ידוע בכתבה זו כתבנו את שמו כ-"ריקסון".
ריקסון גרייסי בצעירותו
ריקסון גרייסי נולד ב-20 בנובמבר 1958 בריו דה ז'ניירו בברזיל. הוא הילד השלישי מבין תשעה בנים של הליו גרייסי האגדי, והוא התחיל ללמוד גרייסי ג'יו-ג'יטסו מגיל צעיר מאוד. מעולם לא היה ספק שהוא ילך בדרך של שבט גרייסי.
המשפחה הלוחמת המפורסמת הזו היא הכוח שממאחורי BJJ, המכונה גם גרייסי ג'יו-ג'יטסו, כך שהיה טבעי שזו המורשת שריקסון קיבל והטמיע כל חייו הצעירים. כבר מגיל צעיר היה ברור שהוא מוכשר במיוחד, ואביו הליו גרייסי השקיע רבות לטפח את הלוחם הצעיר כדי שיהפוך לנציג הבא של המשפחה.
כפי שצוין קודם לכן, ריקסון קיבל את החגורה השחורה בגיל 18. הוא התאמן שנים רבות עם אביו המפורסם ואחיו הרבים והמוכשרים, המשיך להילחם בתחרויות שונות ונענה לאתגרים רבים משבט "לוטה ליברה" הברזילאי.
תחילת הקריירה המקצועית
ריקסון זכה להצלחה הרשמית הראשונה שלו נגד אגדת האיבקות בסגנון VALE TUDO הברזילאי קזמירו נאסימנטו מרטינס, שכונה אז "מלך זולו". ריקסון היה רק בן 18, והוא שקל 20 ק"ג פחות מיריבו. עם זאת, הוא הצליח להשיג חניקה (rear naked choke) וקטף את הניצחון שהעניק לו שם ברחבי ברזיל.
מרטינס קרא את ריקסון לקרב חוזר ארבע שנים מאוחר יותר באולם עם ארבעים אלף צופים. הקרב עורר עניין כה רב עד שהמקום היה מלא כמעט עד אפס מקום, כאשר הצופים קיבלו את ההזדמנות לראות את ריקסון מביס שנית את מרטינס באמצעות אותה הטכניקה המושלמת שלו.
שני הקרבות הללו לא היו המקרים היחידים בה התמודד ריקסון מול לוחמי "ואלה טודו" (ספורט לחימה גופנית ללא נשק וללא הגבלות כלשהן, אשר היה קיים בברזיל מאז שנות ה-20).
היה לו גם קרב עם המומחה הוגו דוארטה, לוחם לוטה ליברה מפורסם שהעליב את משפחת גרייסי. ריקסון אילץ אותו להילחם בחוף הים, ואותו הקרב הסתיים ב-"גראונד אנד פאונד" מצד ריקסון.
דוארטה המתוסכל אמר שמישהו זרק חול לתוך עיניו, ודרש קרב חוזר אליו הסכים ריקסון. כשדוארטה הובס על ידי ריקסון גרייסי בפעם השנייה, ההפסד עורר מהומה מקומית – תוצאת האיבה אשר שררה בין שני המחנות המקומיים לוחמי BJJ ולוחמי לוטה ליברה.
הסכסכון בין המחנות נמשך לעוד שנים כששתי החמולות התמודדו על המקום הראשון בזירת הלחימה המקומית.
קרבות וגאווה
בשנת 1994 עשה ריקסון מהלך שהוביל לחשיפה ענקית לג'וג'יטסו של משפחת גרייסי, כאשר הוא הוזמן להשתתף בטורניר בו לקחו חלק שמונה לוחמים ביפן בשם Vale Tudo Japan. ריקסון ניצח את כל היריבים בערב קרבות אחד.
שנה מאוחר יותר חזר ריקסון לטורניר ביפן שוב, והביס לוחמים יפנים כמו המתאבקים קויצ'ירו קימורה ו-יוקי נקאי.
באמצע שנות ה-90 עבר ריקסון גרייסי להתגורר בארה"ב במטרה לקדם את ענף הג'וג'יטסו הברזילאי ולהביא את גרייסי ג'יו-ג'יטסו לרחבי העולם.
יום אחד נשמעה דפיקה על דלת המכון של ריקסון, ובדלת עמד לא אחר מאשר הלוחם היפני יוג'י אנג'ו. ריקסון התעלם בעבר מהקריאות שלו לקרב ביפן וכעת הוא הביא את האתגר ישירות אל ריקסון עם צוות צילום.
ריקסון הזמין את אנג'ו שהגיע ללא התראה להיכנס למכון, שם לטענתו הוא הביס את הלוחם היפני. צוות הצילום לא הורשה להקליט את הקרב – ולמרות שכפי הנראה הקרב כן צולם על ידי אחד מתלמידיו של גרייסי – ההקלטה מעולם לא שוחררה לציבור.
בשנת 1997 ריקסון נלחם במתאבק היפני נובוהיקו טקדה בתחרות פרייד 1 מול 47,800 צופים בטוקיו. גרייסי ניצח את האלוף היפני.
לאחר מכן הם נפגשו שוב באירוע הקרבות פרייד (pride 4) כשהמתאבק היפני שוב נכנע לריקסון.
בשל ההצלחה שלו בזירה זכה ריקסון לתהילה מכובדת ביפן וב- 26 במאי 2000, רבים ממעריציו ציפו לראותו בזירה מול המתאבק המפורסם ואמן הלחימה המעורב מסהארו פונאקי.
בשלב מסוים בקרב בין השניים נראה היה שהלוחם היפני הצליח לגבור על ריקסון עם גיליוטינה, אך גרייסי הצליח להשתחרר ממנו ובסופו של דבר ניצח את פונאקי שנראה המום מהתבוסה שלו.
פרישה מאור הזרקורים
ריקסון גרייסי הביס רבים מבכירי הלוחמים בזמנו. שני קרבות ענק תוכננו אבל בוטלו: ריקסון התכוון להילחם באלוף העולם בג'ודו – הג'ודוקא נאויה אוגאווה, הדבר עורר עניין עצום. במקביל, באותה התקופה היו גם שמועות על קרב של גרייסי מול קאזושי סאקורבה – מתאבק יפני ואמן לחימה משולבת שזכה לתהילה רבה בשל הנצחון שלו על ארבעה ממשפחת גרייסי: רוילר גרייסי, רנזו גרייסי, ריאן גרייסי ורויס גרייסי. הקרב הראשון שלו מול רויס גרייסי ארך 90 דקות והופסק בשל נזק שגרם סאקורבה לגרייסי.
כפי הנראה, ריקסון התכוון לשנות את המאזן של משפחתו מול הלוחם היפני היחידי שזכה להצלחה כה גדולה מול משפחת גרייסי, אבל למרבה הצער, קרבות אלו לעולם לא התקיימו בשל טרגדיה שהתרחשה כאשר בנו של ריקסון נמצא מת ממנת יתר של סמים בינואר 2001.
מותו של בנו הרס את ריקסון, והוא הפסיק להתאמן לתקופה של כמעט שלוש שנים.
הוא דיבר בגלוי על ההשפעה שהייתה לאובדן הטראגי על הקריירה שלו, אך בסופו של דבר זה הוביל לפרישתו מלחימה בזירה. בשנים שלאחר מכן התמקד ריקסון בקיום סמינרים של BJJ במקומות שונים.
הוא נשאר מעורב במורשת המשפחתית אם כי מהצד, ושיא הקריירה שלו נותר עומד בעינו עם 11 ניצחונות ו -0 הפסדים.
הקריירה שלו נתנה השראה ללוחמים צעירים רבים ברחבי העולם, ופעילותו בזירה תרמה רבות לעולם אומנויות הלחימה בכללותו, הרבה מעבר לתחום ה-BJJ.
כיום הוא בשנות ה-60 לחייו וכמו רבים מבני משפחתו, ריקסון גרייסי הוא אגדה חיה.
*הקשבה מומלצת: ריקסון גרייסי ואדי בראבו מתארחים בפודקסט של ג'ו רוגן (פרק 524):
