המונח היפני "אוצ'י דשי" מתייחס לתלמיד שגר בדוג'ו (בית הספר לאומנות לחימה) של המורה, משקיע את כל זמנו בלמידת אומנות הלחימה שהמורה מלמד ודואג לניקיון, תחזוקה וניהול הדוג'ו – בהתאם להוראות הסנסיי.
משמעות הכניסה לתפקיד ה-"אוּצִ׳י דֶשִׁי" (ביפנית: "חניך פנימי") היא שהתלמיד לוקח על עצמו מחוייבות גדולה ללמידה באופן אינטנסיבי ומקדיש את עצמו בזמן התפקיד לדרך אומנות הלחימה והשיטה אותה מלמד המורה באופן מוחלט.
באופן מסורתי, תלמיד כזה היה מתגורר בדוג'ו או בביתו של המורה, ותומך בהתנהלות היומית כל יום – כל היום.
כיום לעתים תלמידים רבים המכונים אוצ'י דשי לא גרים בפועל בדוג'ו, אך המונח עדיין משמש כדי להבדיל חניכים "במשרה מלאה" בין תלמידים "במשרה חלקית".
במהותה הלמידה של אוצ'י דשי היא השאיפה לטפח הבנה רבה יותר של טכניקות לחימה ורוח השיטה. על אדם אשר ביקש להתקבל כ-אוצ'י דשי להבין כי אין לבקש מחויבות כזו בקלילות.
זה עשוי להיות אינטנסיבי מאוד ולכלול התחייבות פיזית ונפשית גדולה ביותר.
האימונים, הצרכים של הדוג'ו והסנסיי תמיד בראש סדר העדיפויות.
דרך הלמידה של אוצ'י דשי שונה לגמרי מזו של תלמידי אמונות לחימה אחרים עימם הם באים במגע. המסירות להטמעת האומנות היא העדיפות הגבוהה ביותר בחייו של אוצ'י דשי.
בעולם הישן מדובר היה בהתחייבות לשנים. כיום המשמעות של ההתחייבות לדרך האוצ'י דשי עוטה משמעות גמישה יותר. בדרך כלל לתקופה של כמה חודשים ועד כמה שנים. האפשרות קיימת בשיטות לחימה יפניות מסורתיות ומחוץ ליפן נפוצה במיוחד באייקידו.
ובישראל?
אצלנו בארץ רק דוג'ו אחד לאייקידו מציע את המסגרת הזו בצורה מודרנית יותר: והוא הדוג'ו לאייקידו של מיילס קסלר סנסיי בתל אביב.
אבל אם תבקשו ממורה לאיגרוף תאילנדי או קראטה לגור אצלו כדי ללמוד ממנו את רזי האומנות ולהיות "אוצ'י דשי" בתמורה, ייתכן ותקבלו תשובה מפתיעה…
למיטב זכרוני היה לפני שנים רבות אוצ'י דשי מהונגריה שהתגורר בדוג'ו של רוני קלוגר בפתח תקוה, כך שאני מנחש שזה התקיים / מתקיים במקומות נוספים.