מתאגרפים הם מהספורטאים החזקים ביותר בעולם. כשהם נכנסים לזירה הם מסכנים הכל, אבל הם מגיעים עם כוח רצון, מיומנויות וטכניקה שמאפשרים להם להתגבר, לשרוד ואף לנצח קרבות קשים ביותר. זה לא רק הכוח של האגרוף, אלא הנחישות של הלוחם מאחורי כל מכה.
יש שפע של מתאגרפים מעוררי השראה:
– מוחמד עלי
– רוקי מרציאנו
– מייק טייסון
– מני פקיאו
– ורבים אחרים…
כל אחד מהלוחמים הללו נתן את כל כולו בשביל להפוך לאלוף. הזיעו והשקיעו את כל שהיה להם כדי שיוכלו להיות המנצחים בזירת האיגרוף.
אבל מאחורי כל טיפת זיעה מסתתר קול מוכר באוזני כל לוחם, אישיות המלווה אותם עם מילות עידוד וגם הוראות מפורטות כדי לנצח על יריביהם. קולות אלה שייכים למאמנים שלהם, שהנחו אותם בכל צעד וצעד.
מאמן האיגרוף לוקח חלק משמעותי ומהותי בקריירה של מתאגרף. הבחירה במאמן המתאים להנחות מתאגרף היא קריטית להצלחה שלו. לאורך ההיסטוריה של ספורט האיגרוף, היו קומץ של אנשים הראויים לציון כאחראים לעיצוב ובנייה של כמה מהלוחמים האהובים בעולם.
בואו נצדיע לעבודה הקשה של אגדות האגרוף מאחורי הקלעים,
היום בפורטל ישראל דוג'ו נסתכל על חמשת מאמני האיגרוף הגדולים בכל הזמנים.
קאז ד'אמאטו
כשמסתכלים על מה שעשה קאז ד'אמאטו האגדי לקריירה של מייק טייסון, זה מראה כמה יוצא דופן היה מאמן האיגרוף הזה ביכולות שלו להבין איך מלמדים איגרוף ומה דרוש באמת בשביל ליצור לוחם ענקי.
הוא לא רק הנחה את טייסון להפוך ללוחם המשקל הכבד האימתני ביותר בכל הזמנים, הוא גם לקח את טייסון לביתו שלו והיה לו דמות אב אמיתית.
מלבד טייסון, שהפך לימים לאלוף המשקל הכבד הבלתי מעורער הצעיר ביותר בהיסטוריה, השפעת הכישרון של ד'אמאטו כללה גם את פלויד פטרסון וחוסה טורס. הוא אפילו היה זמן קצר עם מוחמד עלי.
פלויד פטרסון זכה במדליית זהב אולימפית בשנת 1952 תחת הדרכתו של ד'אמאטו ועמד פעמיים בזירה מול מוחמד עלי ונתן לו שני קרבות קשים.
ד'אמאטו הוא גם האיש שהמציא את סגנון האיגרוף "פיקאבו" (peek-a-boo) והדריך את טדי אטלס.
למרות שנפטר בשנת 1985, מורשתו של ד'אמאטו חיה ומשמעותית גם בימינו, והוא זכור לטובה בזכות המסירות שלו והתשוקה לאיגרוף.
"פחד הוא המכשול הגדול ביותר ללמידה. אבל פחד הוא גם החבר הכי טוב שלך. פחד הוא כמו אש. אם אתה לומד לשלוט בזה, אתה נותן לו לעבוד בשבילך. אם לא תלמד לשלוט בו, זה יהרוס אותך ואת כל מה שמסביב." – קאז ד'אמאטו
אדי פוטש
אחד ממאמני האיגרוף הגדולים ביותר בכל הזמנים, ואולי זה שטיפח הכי הרבה אלופי עולם. אדי פוטש האגדי היה אחראי ל-21 אלופי עולם באיגרוף, ביניהם טרבור ברביק, רידיק באו, ג'ו פרייז'ר, וירג'יל היל, מונטל גריפין וקן נורטון. הוא היה גם שותף לספארינג של המתאגרף האגדי במשקל כבד, ג'ו לואיס.
למרות שבעיה רפואית בליבו מנעה ממנו להפוך למתאגרף מקצועי, זה לא הרחיק אותו מהספורט שהוא אהב. פוטש השקיע את כל חייו באגרוף.
מלבד היותו מאמן מדהים שהכשיר כמה מהשמות הגדולים ביותר, פוטש היה גם המנטור של אחד המאמנים המפורסמים בעולם – פרדי רואץ'. פוטש הוא גם המאמן אשר הכשיר ארבעה מתוך חמשת הלוחמים היחידים שהצליחו לנצח את מוחמד עלי בזירה – מה שמצביע על היכולות שלו כמאמן.
"אגרוף הוא מדע. אתה לא נכנס לאימון וסתם מתחיל לזרוק אגרופים. לוחמים נולדים עם כשרון פיזי, אך אתה רואה הבדל גדול גם בכישורים. זו ההשפעה של המאמן." – אדי פוטש
פרדי רואץ'
יש הרבה מה לומר על פרדי רואץ', אבל התוצאות שהפיק מדברות בעד עצמן.
רואץ' החל להתאגרף תחת אביו בשנות ה-70. בשנת 1978 החל להתאמן אצל המאמן האגדי אדי פוטש.
לאחר שפרש מקריירה תחרותית הפך רואץ' למאמן.
רואץ' הטמיע את מה שלמד מהמנטור שלו, וכיום מעביר את אותם העקרונות לתלמידיו. בין האלופים הבולטים שטיפח ניתן למנות את אלוף העולם מני פאקיאו (המתאגרף הראשון שזכה בעשרה תוארי אלוף עולם בשמונה קטגוריות משקל שונות), ג'יימס טוני, מייק טייסון, מיגל קוטו, אמיר חאן, ואחד מלוחמי ה-MMA הגדולים ביותר ג'ורג' סנט פייר.
כמאמן איגרוף, ידוע שרואץ' מלמד יסודות לעומק, ועובד בעיקר על יכולות התקפה של לוחמים הרבה יותר מאשר על ההגנה. יש לו את היכולת לעבוד על נקודות החוזקה של לוחמים, ולהדגיש את התכונות שלהם כמו מהירות וכוח.
"ידעתי כשהתחלתי לעבוד עם מני שהוא משהו מיוחד. אבל שמונה תארי עולם? אף אחד לא יכל לצפות לזה." – פרדי רואץ'
איגנסיו בריסטיין
מאמן האיגרוף המקסיקני איגנסיו בריסטיין – הידוע גם בכינוי "נאצ'ו" – הוא כנראה מאמן האיגרוף המקסיקני הגדול ביותר בכל הזמנים.
אם לא ידעתם, איגרוף הוא אחד מענפי הספורט הגדולים במקסיקו. עבור האוהדים המקסיקנים איגרוף הוא עניין רציני ביותר. במהלך השנים, בריסטיין טיפח ועיצב לוחמים רבים, וייצר לוחמים טכניים בעלי סגנון מובהק.
התלמידים הבולטים ביותר של בריסטיין כוללים את אוסקר דה לה הויה, אבנר מארס, דניאל סרגוסה, גילברטו רומן, וחוליו סזאר צ'אבס ג'וניור.
אך אולי תלמידו החשוב ביותר הוא לא אחר מאשר חואן מנואל מרקס האגדי. מרקס הוא המתאגרף השלישי שהפך לאלוף עולם בארבע קטגוריות משקל שונים. מרקס הוא גם אחד מההחבורה המצומצמת של מתאגרפים שהעניקו למני פאקיאו רגעים קשים בזירה.
הסגנון של בריסטיין מבוסס על מיומנות ומדע, תוך שימת לב לכל פרט קטן בכל טכניקה. הוא מחדד את תנועת הלוחמים והרפלקסים שלהם, מלמד אותם כיצד להילחם ודורש שלמות.
"איגרוף זה ספורט שעזר לילדים רבים בדרך לחושך והעלה אותם על המסלול ואיפשר לי להפוך אותם לגברים טובים יותר. כל חיי חיפשתי לעזור לצעירים מחיים של סמים, פשע וכנופיות." – נאצ'ו בריסטיין
אנג'לו דאנדי
רוב הסיכויים ששמעתם את השם שלו בעבר, זה בגלל שהוא לימד את מוחמד עלי המנוח, כנראה המתאגרף הגדול ביותר – בכל הזמנים – איך לעוף כמו פרפר ולעקוץ כמו דבורה.
דנאדי הוא המאמן היחיד שאחראי על כל שלושת התארים העולמיים של שוגר ריי לאונרד. הוא עזר לג'ורג פורמן לעשות קאמבק ענק. הידע והמומחיות שלו באגרוף היו מדהימים, ותמיד הדגיש איזון טוב בין התקפה להגנה.
בין רשימת התלמידים הארוכה של אנג'לו דאנדי, הוא עבד עם לוחמים כמו חוסה נפולס, ג'ורג 'סקוט, ג'ימי אליס, כרמן בסיליו, לואיס מנואל רודריגס, ווילי פסטרנו. אבל מה שהעניק למוחמד עלי – הפך את שניהם לאגדה.
בין השנים 1960 ו-1980, דאנדי אימן את עלי והחדיר בו מוסר עבודה מטורף, ועזר לו להפוך לתופעה עולמית. הוא הסתובב עם עלי בעולם כבר מהתקופה בה היה ידוע בשם קסיוס קליי, ונכח בפינה שלו בכל הקרבות של מוחמד עלי בזירת האיגרוף, למעט שניים. לעתים קרובות הוא כינה את עלי כ-"ילד שלו".
"להכשיר לוחמים זה כמו לנסות לתפוס דג. צריך טכניקה, לא כוח." – אנג'לו דאנדי