מוריטרו אואשיבה חגג באפריל האחרון את יום הולדתו ה-71.
הוא הנכד של או-סנסיי המורה הגדול – מפתח האייקידו, וכיום הוא וה-דוֹשוּ (היורש ומוביל) של ארגון "אייקיקאי" העולמי שהפך תחתיו לארגון ענק עם אלפי מורים ברחבי העולם.
בראיון סיפר מוריטרו על התקופה בה החל להתאמן באייקידו בעקביות, כשהפך לסטודנט באוניברסיטה:
יכולתי להתאמן רק כמה שעות ביום, בבוקר או בערב, תלוי בלוח הזמנים. אני מניח שהתאמנתי בממוצע כשעתיים ביום. בחופשות האביב עשיתי שעה נוספת, למשל התאמנתי שעה בבוקר ושעתיים בערב, או להפך. גם לאחר סיום הלימודים הקצב נשאר דומה עד שהייתי כמעט בן שלושים.
בסביבות 1979 חלה אבי (קישומארו אואשיבה) תקופה מסוימת, ומאותה נקודה החלה ההוראה לעבור אלי בהדרגה.
בתקופת מלחמת העולם השניה, בשריפות הגדולות שפקדו את טוקיו, הדוג'ו הראשי (הומבו דוג'ו) של ארגון אייקיאי בטוקיו כמעט ונשרף.
בנו של או-סנסיי, קישומארו פעל ללא הרף על מנת להציל את הדוג'ו מהשריפות במהלך המלחמה.
אני חושב שרק כחמישה מבנים אחרים באזור הצליחו לשרוד. אפילו הבניין ממש בסמוך בער, ולכן אבי הקים קבוצה גדולה של אנשים עם דליים מלאים במים שפעלו ללא הפסקה על מנת למנוע מהלהבות לשרוף גם את הדוג'ו.
אם הדוג'ו היה נהרס היה צריך להתחיל הכל מהתחלה, אז אפשר לומר שהצלת הדוג'ו הייתה די משמעותית להתפתחות האייקידו.
קישומארו אואשיבה (בנו של או-סנסיי) בילה את מרבית זמנו למעשה בעיר איוואמה, שם הוא התחתן ועבד בעבודה רגילה.
מוריטרו מרחיב על כך:
אני זוכר כשהייתי קטן עוד לא הייתה פעילות רבה בהומבו דוג'ו. לא הייתה לו ברירה אחרת. גם אם יש לך דוג'ו, אתה לא יכול להתפרנס אם אף אחד לא בא להתאמן, מה שקרה ברוב המקרים אחרי המלחמה. אז הוא הלך לעבוד בחברה רגילה במהלך היום ולימד רק בבקרים ובערבים.
כשהדברים התייצבו, אחרי כ-7 שנים הוא עזב את העבודה שם ולימד אייקידו במשרה מלאה.
מוריטרו כמעט ולא למד אייקידו תחת סבו מוריהי אואשיבה, הוא מספר שרוב השיעורים באותה התקופה כשהיה צעיר הועברו על ידי אביו, ומדי פעם נכנס או-סנסיי לשיעור לתת מספר דגשים והערות. הוא סיפר גם שאמנם מרבית התלמידים של או-סנסיי התייחסו אליו ביראת כבוד גדולה אך עבורו הוא היה סבא לכל דבר:
אני הייתי רק הנכד שלו והוא מעולם לא כעס עלי כמו שיכול היה לעשות עם אחרים. למען האמת, אני לא חושב שהוא התרגז עלי אי פעם על שום דבר, אפילו כשהייתי קטן והייתי יושב לידו ומכה אותו על הראש בשביל הכיף. אני לא זוכר אבל סיפרו לי שהייתי עושה את זה!
רבים מרגישים שאייקידו מכיל אלמנטים רוחניים שמקורם בדת האומוטו (דת שינטו יפנית).
אין ספק שזה היה כך במקור אך כפי שמסביר מוריטרו, הדברים משתנים:
ברור שסבי הושפע מאוד מכת אומוטו בתהליך יצירת אייקידו ובמיוחד מאוניסבורו דגוצ'י סנסאי (המנהיג הרוחני של דת האומוטו).
אבא שלי כמובן גם חונך בסביבה ההיא, אבל אני לא חושב שהוא הושפע ממנו במידה שאביו היה.
הוא תמיד היה מצפוני לשמור ולהקפיד על טקסים ותפקידים שונים, אבל הוא לא ביקר באומוטו כל הזמן כמו שסבי עשה, וגם אני לא.
למייסד עצמו נבנה קבר קדוש של אומוטו באופן המסורתי. בכל פעם שאנו עורכים את הטקס השנתי במועד פטירתו, מגיעים כהני אומוטו לבצע את הטקסים, אך זו מסורת המבוססת על יחסיו של סבי עם אומוטו. לא של משפחת אואשיבה.
למעשה, המקדש המשפחתי של משפחת אואשיבה הוא עדיין קוסנג'י שבמחוז וואקאיאמה, ושם פזור אפרו של המייסד.
קריאה מומלצת: ראיון פרובוקטיבי עם מייסד האייקידו מוריהי אואשיבה
+ כל המורים לאייקידו ברחבי הארץ +
