מה עושים כשפציעה מתרחשת? מכינים אורז או מזמינים משטרה?
טיפול בפציעות אקוטיות באמצעות R.I.C.E או P.O.L.I.C.E?
יכול להיות שאנחנו משתמשים במודל לא עדכני לטיפול בפציעות, כך מסתמן ממחקרים מהשנים האחרונות.
מודל R.I.C.E
אל מול פגיעות אורתופדיות "אקוטיות" כגון נקעים בקרסול וכדומה – הרבה מתאמנים, מאמנים ואף אנשי מקצוע רפואיים רגילים להשתמש בשיטת R.I.C.E לטיפול ראשוני.
ראשי התיבות של השיטה מייצגים מספר מרכיבים לטיפול, הניתן כמן "עזרה ראשונה" לאחר הפציעה:
- Rest – מנוחה
- Ice – קירור
- Compression – לחץ (חבישה)
- Elevation – הרמה
במשך שנים רבות, זו הייתה שיטה מומלצת ע"י רופאים, פיזיותרפיסטים, ומטפלים שונים לטיפול ראשוני בפציעות אקוטיות ("אקוטיות" הכוונה היא לפציעות המתרחשות כתוצאה מטראומה, כלומר מופיעות יחסית מהר. זאת לעומת פציעות "כרוניות" שהן מופיעות על פני זמן ארוך, לדוגמה שבועות וחודשים, ולא בהכרח קשורות לטראומה).
מדוע שיטת R.I.C.E הומלצה
ההיגיון שעמד בבסיס שיטת טיפול זו, הוא שבימים הראשונים לאחר פציעה ישנם תהליכים מקומיים במקום שנפגע הגורמים להצטברות של נוזלים, דם, ומרכיבים של מערכת החיסון באזור (על כן אפשר לראות נפיחות בהרבה מקרים כאלו) על מנת להכין אותו לריפוי.
זוהי תגובה דלקתית טבעית שהגוף מעורר עם התרחשות הפציעה, ושוב – מטרתה לאפשר את תהליכי הריפוי. עם זאת, נראה כי התגובה הדלקתית הזו שנוצרת בעקבות הפציעה, היא תגובה מוגזמת, ועודף הנוזלים המצטבר במקום (הנפיחות) יכול להגביל את טווחי התנועה סביב מפרק פגוע, ולהגביר תחושות כאב.
R – המנוחה (Rest) בפרוטוקול R.I.C.E, היא חלק ברור – שמטרתה למנוע נזק נוסף בעקבות תנועה, לאחר שפציעה כבר התרחשה.
I – הקירור (Ice), נחשב כאמצעי הגורם לכיווץ כלי דם, ובכך להפחתה בזליגה של נוזלים מהם בעקבות התגובה הדלקתית ולהפחתת הנפיחות.
C – החבישה (Compression), נחשבת כאמצעי ליצירת לחץ על האזור, המתנגד להצטברות נוזלים ועוזר להוריד נפיחות.
E – ההרמה (Elevation) של האיבר הפגוע, משמשת לעזור לזרימה תקינה של הדם והנוזלים מהמקום הפגוע חזרה למערכת הדם והלימפה, ע"י שימוש בכוח המשיכה לניקוז הנוזלים.
הבעיה בשיטת R.I.C.E
ישנן כמה בעיות אפשריות, מתוכן שתיים עיקריות הנוגעות ל"מנוחה" ול"קירור".
כפי שכותב ד"ר גייב מירקין – הרופא שהטביע את השם של פרוטוקול הטיפול בספרו Sports Medicine משנת 1978, וכעת חוזר בו מדעתו, ענייו הקירור אינו מבוסס היטב במחקר ולמעשה אין ראיות מדעיות טובות לכך שקירור וחבישה מזרזים את ההחלמה לעומת חבישה בלבד.
יתר על כך, התגובה הדלקתית הנוצרת בעת פגיעה, שבמהלכה תאים של מערכת החיסון מפרישים חומרים המסייעים לתיקון והחלמה של המקום, יכולה להיות מעוכבת ע"י קירור ובכך מתעכבים תהליכי התיקון.
בעיה נוספת עם שיטת R.I.C.E, אולי יותר חשובה, היא שהרבה אנשים נוטים להגזים עם המנוחה (Rest).
מובן שלאחר פגיעה יש לשמור על המקום ולנוח אתו בהתאם לחומרת הפציעה, אך בשביל לחזור לפעילות מלאה יש לעשות תהליכים הדרגתיים של שיקום ואלו לא יכולים להתבצע ב"מנוחה מוחלטת".
מצבי פציעה גם לרוב מעוררים כאבים, תחושות לא נוחות, ומצב נפשי ירוד – וכל אלו נוטים להאריך את זמן המנוחה שרוצים לקחת, בלי קשר לאיכות ההחלמה.
מנוחה מוגזמת יכולה להוביל לסיבוכים בהחלמה, החלמה איטית יותר, פחות איכותית, עם הרגשה פחות טובה, ועם הפחתה ביכולות התנועה לעומת מנוחה "פעילה".
מודל P.O.L.I.C.E
שיטה מעט שונה לטיפול בפגיעות אקוטיות, הופכת ליותר נפוצה בקרב בעלי המקצוע הרפואיים.
ראשי התיבות החדשים בעיקר מבהירים שמנוחה "פעילה" עדיפה:
- Protection – הגנה
- Optimal Loading – העמסה אופטימלית
- Ice – קירור
- Compression – לחץ (חבישה)
- Elevation – הרמה
P – ההגנה מאפשרת לנוח עם האיבר הפגוע, אך גם להתחיל תנועה ושיקום הדרגתיים תוך שמירה עליו מפני החמרה. דוגמה לשימוש ב"הגנה" לעומת "מנוחה" – הוא הליכה בעזרת קביים הנוטלים חלק מהמשקל המונח על קרסול נקוע, אך עדיין מאפשרים להפעיל אותו עם נשיאת משקל חלקית.
זאת בניגוד לשימוש בכיסא גלגלים שאינו מאפשר הליכה כלל.
LO – העמסה אופטימלית מבהירה כי עומסים פיזיים/פיזיולוגיים מתאימים שיופעלו על האיבר הפגוע במסגרת תרגילי שיקום, לאחר שלב ההגנה/המנוחה הראשוני, יסייעו לו להחלים.
כך לדוגמה, ניתן לתרגל בצורה עדינה שיפור טווחי תנועה פאסיביים, ולאחר מכן להעמיס מעט יותר ולתרגל באופן אקטיבי, ולבסוף גם לעבור לתרגילי חיזוק – כשלבי טיפול נכונים והדרגתיים לפגיעה (הניתנים כמובן ע"י אנשי מקצוע).
ICE – שאר השלבים – הקירור, החבישה, וההרמה, נותרו עדיין בראשי התיבות, אך הקירור במקרה זה כבר יותר מוכוון להורדת כאבים מיידית (ואכן הוא מספק זאת באופן זול ופשוט), מאשר להורדת נפיחות וסיוע בהחלמה כמו שסברו בעבר.
יש גם אפשרות פשוט להחליף את R.I.C.E ב – M.I.C.E – כלומר להחליף את ה-Rest (מנוחה) ב-Movement (תנועה).
זו גם כן צורה מקובלת להבהיר את המסקנות העדכניות של עולם הרפואה – שמנוחה מוחלטת היא לא הדבר שיש להדגיש בעת טיפול בפציעה אקוטית – אלא החלמה אופטימלית.
למעוניינים בקירור למטרת הפחתת כאבים
ד"ר מילקין ממליץ על פרוטוקול טיפול קצר על מנת להשתמש בקרח (קירור) בצורה אפקטיבית להורדת כאבים:
לקרר את האזור הפגוע במשך 10 דקות.
להסיר את הקירור למהלך 20 דקות.
ולחזור על כך פעם או פעמיים.
הוא מציין כי אין סיבה להשתמש בקירור יותר מ-6 שעות לאחר הפציעה.
מעבר לכך, מה לעשות כאשר נפצעים?
אז כמובן שיש לחפש עזרה רפואית מאיש מקצוע כגון רופא ו/או פיזיותרפיסט, ואלו יסייעו בייעוץ נכון, בדיקות מתאימות, וטיפול מתאים.
פיזיותרפיסטים לדוגמה יכולים לסייע בהבנת ההגנה הכי נכונה לאזור הפגוע (במקרה של פריקת כתף לדוגמה, שימוש במתלה מתאים, או קריעת רצועות בברך – שימוש בתומכן מתאים).
לאחר מכן, ייעצו לכם בנושא הזמן הדרוש להגן על האזור, והזמן הנכון להתחיל להפעיל את האזור בצורה הדרגתית. יירשמו לכם תרגילים שיאפשרו לאזור להחלים בצורה נכונה, ילוו אתכם בהנחיות מתאימות, יערכו מעקבים אחר ההתקדמות, ועוד.
כך או כך, יש לזכור שעודף תנועה והעמסה מוגזמת יכולות גם להזיק, ולכן עזרה רפואית מאיש מקצוע חשובה במיוחד לטיפול הראשוני.
לסיכום
אנשי המקצוע אולי ימליצו על פרוטוקול P.O.L.I.C.E כדי להבטיח שאתם מגינים על האזור, מעמיסים עליו בצורה נכונה, ומשתמשים כהלכה ביתרונות האפשריים של קירור, חבישה, והרמה למען החלמה מיטבית.
מודל R.I.C.E, כנראה מעט פשטני מדי.
מחקרים למתעניינים:
Bleakley, Chris & Glasgow, Philip & Macauley, Domhnall. (2011). PRICE needs updating, should we call the POLICE?. British journal of sports medicine. 46. 220-1. 10.1136/bjsports-2011-090297.
Dubois, B., & Esculier, J.-F. (2019). Soft-tissue injuries simply need PEACE and LOVE. British Journal of Sports Medicine, bjsports–2019–101253. doi:10.1136/bjsports-2019-101253