הפרעת קשב אינה מחלה

זה נכון.
גילוי נאות: הכותב מכיר את הבעיה כהורה יחד עם האישה שאיתי יאניה.
יאניה הייתה מורה לחינוך מיוחד, לאורך שנים רבות באופן אישי ואמא מדהימה שאין כדוגמתה.

בזמני כשהייתי ילד, היו ילדים שנקראו "מופרעים" בכיתה.
זה היה משהו מאוד נקודתי, הם לא התאימו למסגרת חינוך רגילה בכיתה שהיו 25 ילדים ואפילו 30 ילדים.
אבל כיום כיתה עם 30 ילדים זה סטנדרט נמוך, כאשר יש כיתות עם 35 ו-40 ילדים.

מול כיתות כאלה, שמים מורה יחיד ומצפים ממנו להיות יצירתי ולוליין, כשמערכת החינוך לא השתנתה במאום כבר עשרות שנים.

 

אז מה קורה בשטח?

ככל שהצפיפות בכיתות עולה, היכולת של מורים להתמודד עם אחוז מסוים של ילדים שבתקופתי היו נקראים "מופרעים" יורדת.
בית הספר שלא יכול להתמודד מעמיס את הבעיה על ההורים, ההורים של ימינו לא מעוניינים להתמודד עם שורש הבעיה הם מחפשים שקט, דוחפים לילד כל מיני תרופות.
הילד יושב בשקט יחסי, לפעמים זומבי, שלא לדבר על תרופות פסיכיאטריות אחרות שדוחפים לילדים כיום בהינף יד והנה "פתרנו את הבעיה".

אז זהו, שלא פתרנו את הבעיה, התמודדנו עם הסימפטום והוא המופרעות הזו, ההיפר אקטיביות, חוסר השקט הזה.
בסה"כ הבעיה שם ולא זזה לשום מקום, פשוט מכסים אותה.

 

האם יש פתרון פשוט?

ממש לא.
תכל'ס, הפתרון לא פשוט, לא כולם זהים, חלק מתאימים להיות ספורטאי על ולא מדעני חלל, חלק מתאימים להיות מכונאים ולא טייסי מעבורת, חלק מתאימים ללימודי מדעי הרוח וחלק למדעים מדויקים.
הבעיה משולבת בין מערכת חינוך גרועה, להורים שלא מעוניינים להתמודד.

 

מה הפתרון לדעתי

ניתוב אנרגיה

ילד עם הפרעות קשב (לא רק, אבל במיוחד כזה ילד), צריך לנתב את האנרגיות העודפות שלו לספורט ובצורה רצינית על בסיס יומיומי ולנסות למצוא עבורו מסגרת ספורטיבית הישגית שתמצה את האנרגיה שלו ותנתב אותו על מסלול בו עודף האנרגיה הזה יהיה לתועלת ולא לנזק.
לא בטוח שהוא יהיה אלוף אולימפי, אבל בטוח שהוא יהיה רגוע בהרבה.

 

תזונה

ילד עם הפרעת קשב, צריך הקפדה על תזונה פי 100 מכל ילד רגיל.
כל מה שמכיל סוכר, מקפיץ ומעיר אותו, יש מזונות רבים שעליו להימנע מהם, תזונה נקייה, היא כלי מפתח באיזון של ילד כזה.

 

מורה מתאים

לא כל מורה יודע להתמודד עם ילד כזה, חלק מהמורים פשוט לא מתאימים (מכל מיני סיבות) ואפשר להחליף לילד כיתה, זה בסדר.
אם לומר את האמת העצובה, כתוצאה מהזנחת תחום החינוך ב-30 השנים האחרונות: "חלק גדול מהמורים כיום במערכת החינוך במדינה נורמלית לא היו מתקבלים להוראה" זו דעתי ואפשר לחלוק עלי, זה בסדר.

 

 

מקצוע מתאים

ילד עם הפרעות קשב, מעבר למסגרת הספורטיבית, צריך למצוא את מה שמתאים לו ללמוד.
יתכן שהוא צריך ללמוד מקצוע טכנולוגי ולא מדעים מדויקים.
צריך לראות לאן המוח שלו מוכוון ולשם ללכת, בלי לחשוב שהוא יהיה מחר מדען גרעין או רואה חשבון.
לא כולם צריכים להיות מהנדסי חשמל, מתכנתים, עורכי דין או רואי חשבון.
יש הרבה מאוד מקצועות שיתאימו לו.

 

הורות במשרה מלאה

ילד עם הפרעת קשב, צריך הורים אסרטיביים, מודעים, רציניים, אחראיים שיבינו שצריך לתת ל"ילד הקסום" הזה פי 100 תשומת לב.
לא לוותר לו על כלום, להיות חזק איתו, לדרוש בתקיפות את מה שעליו לתת, אבל מצד שני להבין את המציאות ולדעת מה לא לדרוש ממנו.

 

ריטלין ושות'

יש מצבים בהם התרופה הזו עוזרת לילד ללמוד ולהתרכז, זה לא משהו שצריך להקל בו ראש.
חשוב להבין מה זה עושה לו וחשוב ללמד אותו שילמד בעצמו את ההשפעות של התרופה, את המינון שלה ועם הזמן גם מה התרופה לא יכולה לתת.גם זה חשוב שהילד ילמד.

ריטלין זה לא משהו שצריך להיבהל ממנו, אבל לא משהו שצריך לקחת בקלות ראש כמו סוכריות, כי היד קלה מדי על המרשמים.

 

לסיכום

אין תחליף להורות, אין קסמים.
הבאתם ילדים לעולם, יש לכם אחריות מעבר להיותכם ספונסרים.
אני מבין שאנחנו חיים בעידן בו אנשים בעיקר רוצים לחיות את החיים, לעשות לביתם ולעצמם.
אבל היי חברים, למה הבאתם ילדים אם אתם לא מוכנים לעשות את תפקידכם כהורים?

בהצלחה.