אקילה קאווהמורה הוא מורה יפני לקראטה, שמתגורר בישראל מזה כ-36 שנים.
הוא מחזיק בדרגת דאן 8 – האנשי, בקראטה, אחת הדרגות הגבוהות בארץ, וגם בדרגות גבוהות בנשקי קובודו מסורתיים.
אקילה מלמד קראטה לנוער ובוגרים בתל אביב.
אקילה סנסיי, מה הוביל אותך ללמוד קראטה? באיזה גיל התחלת להתאמן?
בשנות ה-20 שלי טיילתי בארצות רבות, ולעתים קרובות שאלו אותי ילדים אם אני יודע אומנויות לחימה כלשהן.
בכל פעם שהשאלה עלתה הרגשתי קצת בושה שאני לא יודע אומנויות לחימה יפניות מסורתיות, לכן קיבלתי החלטה ללמוד אומנות לחימה יפנית מסורתית.
חבר שהתאמן בקראטה הציע לי להצטרף ומשם התחלתי את הדרך…
מאז עברו 41 שנים בהם המשכתי בקראטה.

תוכל לספר לנו עוד על המסעות שלך, מתי זה היה?
בשמחה… כשהייתי בן 23 נסעתי לארה"ב לתקופה של שנה. מאוחר יותר בגיל 26 התחלתי טיול בנפאל ומשם המשכתי למזרח התיכון, צפון אפריקה ואירופה. בגיל 30 אחרי כשכבר התחלתי בלימודי הקראטה טיילתי במשך שנה בארצות שונות באסיה.
לפני שהיינו נשואים טיילתי גם עם אשתי למשך שנה ברחבי אסיה, זה היה כשהייתי בן 33 והגעתי יחד עימה לישראל כשנה אחרי כן.
באיזו שיטת קראטה התעמקת? האם זהו אותו הסגנון שאתה מלמד כיום?
השורשים שלנו הם ב – Shorinji-ryu (שורינג'י ריו קראטה).
המורה שלי היה בקגושימה, אבל כשהוא עבר להתגורר בטוקיו הוא החל להתאמן וללמוד גם עם אחרים. אז הוא החליט שלא להגדיר את השיטה בשם ספציפי.

לכן אין לנו שם Ryu (סגנון קראטה), ואנו קוראים לזה קראטה אוקינאווי מסורתי, שילוב של מה שלימד Kyan Chotoku, קומיטה מסורתי – Yakusoku Kumite, וכל מה שהמורה שלנו מחליט לשלב.
בנוסף הוא גם קיבל את הרשות להעביר הלאה את ההוראה של לחימה בנשק היפני המסורתי נגאמקי – Buhiryu Nagamaki, משושלת מסורתית בת מאות שנים שהיורשים העבירו אליו.
אתה מתרגל ומלמד כלי נשק רבים, יש כלי נשק מסורתי כלשהו אליו יש לך חיבה מיוחדת?
אני מאוד אוהב את העבודה עם הנגמאקי, עבורי הוא מהווה כלי להתפתחות חיצונית ופנימית.
אבל כיום אני גם מאוד נהנה מהעבודה עם מקל ההליכה כנשק, זהו כלי נשק מודרני למעשה, שימושי להגנה עצמית מבלי לפגוע.
אולי בהמשך עם ההזדקנות אשתמש בו יותר בעתיד.
איזה דרגות אתה מחזיק בלחימה בכלי הנשק המסורתיים, בקובודו?
Bo-jhutsu 6th Dan Rensh (מקל ארוך)
Tanbo-jutsu 5th Dan Renshi (מקל קצר)
Koromo-dori 5th Dan Renshi (נשקים מאולתרים)
Tonfa Bujhutsu 6th Dan Kyoshi (טונפה)
Muto-dori Bujyutsu 7th Dan Kyoshi (יד ריקה ונשקים מול חרב)
תוכל להרחיב קצת בהקשר ל – "קורומו-דורי"?
זהו תחום המתמקד בלחימה בכלי נשק לא-רגילים, אנו משתמשים בחולצות או בבדים שונים ופיסות בד לצורכי הגנה עצמית. למעשה אצלנו כל הנשקים שאנו לומדים אינם לצורכי התקפה, אלא למטרת תירגול הגנה, זאנשין, מרחב.

התאמנת גם בשיטות לחימה אחרות מעבר לקראטה והקובודו?
בצעירותי בחטיבת הביניים והתיכון ביפן, כמו כל נער, התאמנתי קצת בג'ודו וקנדו (סייף ספורטיבי).
נשמח לשמוע קצת על ההגעה שלך לישראל… איך הרגשת כאן בהתחלה, חווית שוק תרבותי?
הגעתי לישראל ב-1988, זה היה קשה בהתחלה.
אבל עם העזרה של חברים שהפכו למשפחה, זה השתפר ונהיה קל יותר.
בישראל הגישה אחרת לגמרי מהגישה היפנית.
היפנים מקשיבים היטב ומתבוננים היטב על מנת להבין וללמוד. ישראלים אוהבים לשאול המון שאלות בשביל להבין, המשמעות של זה היא פחות זמן לתרגל ולהתאמן.
כיום אני מבין את זה ועושה חצי חצי, אבל תמיד חוזר לגישה היפנית.
מה המשמעות של קראטה בחייך כיום?
למעשה התחלתי ללמוד קראטה כדי ללמוד אומנות יפנית כלשהי, אבל זה הפך לדרך שהובילה להרבה מהרגעים החשובים בחיי.
והקראטה עזר לי גם לשמור על המסורת והמשמעת בחיי האישיים, זוהי דרך טובה שמביאה הרבה טוב גם לתלמידים.
מה דעתך על קרבות במגע מלא וכו'?
תלמידי במועדון הקראטה בתל אביב, נוסעים יחד עימי ליפן ומשתתפים באופן קבוע בטורניר המתקיים ביפן, בקומיטה, קאטה וקרבות במגע מלא (עם מיגון), המתקיים תחת ה- Shoden Kinro-sha Karate-do.
אני מרגיש שזהו כלי טוב לבחון את היכולות בקרב.
התלמידים שלי עושים לעתים קומיטה Sundome בעצמם (עם עצירת המכות בטווח מאוד קרוב לפגיעה, אבל בלי מגע).
קרבות בדרך כלל אנו עושים רק בטורניר ביפן.
באופן שגרתי בקראטה שלנו אנו מתרגלים בעיקר "יאקוסוקו קומיטה" (תבניות קרב בזוגות, הידועות מראש) וכמובן קומיג'יטסו (Kumijyutsu) – תבניות בזוגות לשימוש והגנה עם כלי נשק מסורתיים מאוקינאווה (קובודו).
קרה לך מקרה בו נאלצת להשתמש בקראטה על מנת להגן על עצמך או על אחרים?
לשמחתי מעולם לא הצטרכתי להשתמש בידע שלי מחוץ לדוג'ו.
האם הקראטה קיבל מקום גם אצל משפחתך… לימדת קראטה גם את הילדים?
ניסיתי ללמד אותם קראטה וגם יפנית, אבל הם לא היו מעוניינים.
לשמחתי, לאחרונה התחילו להראות עניין ורצון ללמוד יפנית.
איזה ספרים נותנים לך השראה?
אני קורא המון, לא רק בהקשר של אומנויות לחימה אלא סיפוריים אישיים של אנשים שהצליחו להתגבר על קשיים בחיים וכו'.
שני ספרים שאני מאוד אוהב ועולים אצלי כעת במחשבה הם:
זן באמנות הקשת – Zen in the art of Archery
וספר חמש הטבעות של מוסאשי
אקילה סנסיי, תודה רבה על הזמן שלך!
לסיום נשמח לשמוע אולי משפט או מוטו עליו אתה חוזר באוזני התלמידים שלך?
משפט של הפילוסוף היפני קונפוציוס:
"אני שומע ושוכח, אני רואה וזוכר, אני עושה ומבין."
ליידע כללי: בשל השוני בצליל האות R בין השפה היפנית ואנגלית, אקילה בוחר לכתוב את שמו בעברית כ-"אקילה" ולא "אקירה" 🤓
הכי טוב שיש
התאמנתי אצלו עד לדאן 3 ויצאתי איתו ליפן. מורה מצויין. דייקן. משקיע בתלמידים. ולומדים גם חוכמת חיים ממנו.שווה כל שניה איתו.