"אם אתה אמן לחימה, אתה קיצוני; אתה עושה הכל כדי לשפר את היכולות שלך. אחת הדרכים היא לאכול רק את מה שגופך דורש ולא להיסחף לאכול דברים רק בגלל הטעמים והתענוג."
ברוס לי המנוח נודע בזכות כישורי אומנות הלחימה שלו, והמסירות שלו למשטר אימונים נמרץ במטרה להיות חזק ככל שיכל להיות.
אחרי העימות שהיה לו עם וונג ג'ק מן בשנת 1965, ערך ברוס מספר שינויים בגישתו לאימונים. הוא הרגיש שאומני לחימה רבים בתקופתו לא השקיעו מספיק תשומת לב לפיתוח הגוף והכושר.
הוא החליט להכין לעצמו תכנית הכוללת את כל המרכיבים של כושר גופני כפי שהוא ראה לנכון: כוח שרירים, סיבולת שרירים, סיבולת אירובית (לב ריאה) וגמישות. הוא ניסה טכניקות שונות של פיתוח גוף לבניית שרירים ומסה. עם זאת, הוא האמין כי התרגול הנפשי והרוחני הינו תנאי מהותי להצלחה בצד הכישוריים הגופניים של אומנויות הלחימה.
אשתו של ברוס לי – לינדה לי קאדוול סיפרה כי זמן קצר לאחר שהגיע ברוס לי לארצות הברית, הוא החל להתייחס ברצינות רבה לתזונה ופיתח עניין במזון בריא, משקאות עתירי חלבון ותוספי ויטמינים ומינרלים. בהמשך הדרך הוא הגיע למסקנה שעל מנת להשיג גוף המסוגל לביצועים גבוהים, זה לא יכול להתרחש עם תזונה של ג'אנק פוד, ושעם "הדלק הלא נכון" הגוף יפעל באיטיות או ברישול.
מספר חוקי תזונה שברוס לי הגדיר:
1. לאכול רק מזון מלא ואמיתי
אלמנט חשוב ביותר מבחינתו, אם כי בשנות השישים זה לא היה מאתגר כפי שזה בימינו.
לינדה לי סיפרה כי הייתה נמנעת מהכנת מזון מעובד כמו לחם או עוגות עבור ברוס שנהג לכנות מוצרי קמח מזוקק כ-"פחמימות ריקות". הוא כן אהב לאכול אטריות אורז (הנפוצות במטבח הסיני המסורתי).
2. לאכול מזון מגוון
ברוס לי דאג שהתזונה שלו תהיה מגוונת, הכוונה היא פשוטה: לא לאכול את אותם הדברים כל יום, גיוון מקורות המזון מספק לנו מגוון רחב של ויטמינים, מינרלים, פחמימות ושומנים טובים.
3. הימנעו מחלב, קמח וסוכר
מוצרי סוכר וקמח (לחם לבן, לחמניות, עוגות ועוגיות, פסטה וכו') הם מוצרי מזון מעובדים וברוס לי הקפיד להימנע מהם.
כפי הנראה ברוס גם לא אהב חלב, והוא במיוחד הוא לא אהב גבינה (מוצר מזון שלא הופיע בסין בעבר ולא היה אהוד בכלל, עד לאחרונה) ותהה מדוע במערב אוהבים מוצרי חלב.
4. אכלו הרבה חלבון ופחמימות
אחת הסיבות שברוס לי מאוד אהב את המטבח הסיני והאסייתי היא היחס בארוחות בסגנון אסיאתי בין ירקות לבשר. הוא האמין שזו דרך בריאה יותר לאכול. בין המנות האהובות עליו ביותר: בשר צבי ברוטב צדפות, שרימפס או עוף עם ירקות וטופו. הוא נהג לאכול כבד פעם אחת בשבוע.
התזונה שלו כללה מגוון מזונות מהחי והוא הקפיד לאכול איברים פנימיים כמו לבבות, מוח, כליות וכבד.
5. תוספי תזונה
ברוס לי הקפיד לקחת מספר תוספי תזונה, ביניהם:
– ויטמין C
– פולן דבורים
– שמן נבט חיטה
– מגנזיום
בנוסף היה היה משתמש באופן קבוע בצמחי מרפא מהרפואה הסינית המסורתית. ומסופר כי נהג לצרוך ג'ינסנג עם מזון מלכות (דבש טהור) לפני אימונים.
6. שתיית מיצי ירקות ופירות
מיצי פירות וירקות היו חלק בלתי נפרד מתוכנית התזונה של ברוס לי. הוא קנה מסחטה חשמלית ונהג לשתות מיץ גזר מעורבב עם עלים ירוקים באופן קבוע.
ברוס לי ידע לפני רבים מה שהיום כבר הוכח, על כמויות הויטמינים והאנזימים שאפשר לספוג בצורה יעילה משתיית מיצי ירקות ופירות.
אשתו לינדה סיפרה:
"ברוס נהג לשתות מיצים שהכין במסחטה שקנינו, מירקות ופירות, תפוחים, סלרי, גזר וכדומה והיה לעתים מערבב אותם יחד".
7. שתיית תה יומית
כנהוג בסין, ברוס לי אהב מאוד לשתות תה כל יום. התה האהוב עליו היה "תה חרצית" (chrysanthemum).
בנוסף כפי הנראה כשהוא היה שותה תה ליפטון הוא הרשה לעצמו להוסיף קצת חלב, לפי אשתו.
8. אכלו ארוחות קטנות
במקום לאכול כמה ארוחות גדולות, העדיף ברוס לי לאכול מספר ארוחות קטנות במהלך היום, כ-5 עד 6 ארוחות.
ובין לבין כשהרגיש רעב נהנה מאגוזים ופירות.
ראוי לציין שבין כל החוקים שברוס לי הגדיר לעצמו, הוא הרשה לעצמו לאכול גם דברים שלא עונים להגדרות, כשהוא היה באירועים, מתארח אצל חברים וכו'.
מעניין גם לדעת שלעתים הוא היה עושה שבוע צמחוני לתקופות קצרות, למטרות רוחניות. כפי שמתואר בספרו The Art of Expressing The Human Body.