סיפו אסף אגמי עומד בראש ארגון EWTO הישראלי, אשר מייצג את הארגון העולמי בארצנו.
האירגון העולמי הינו כפי הנראה ארגון הקונג פו הגדול ביותר מחוץ לסין, עם כ-60,000 תלמידי ווינג-צון ומאות מועדונים באירופה. ארגון ה-EWTO הוקם על ידי מאסטר קית' קרנשפכט (גרמניה).
מה הוביל אותך לעולם אומנויות הלחימה?
הדרך שלי אל אמנויות הלחימה הייתה משני כיוונים עיקריים, אחרי שראיתי סרט של ברוס לי נדלקה בי התשוקה לדעת להילחם ולנוע כמוהו.
הכיוון השני היה פחות נעים… הרגשת חוסר אונים, נער בן 15 מול אדם מבוגר, עצבני ומאיים.
האירוע, הרגשת הפחד וחוסר האונים בייחוד, דחפו אותי קדימה למצוא חוג להגנה עצמית באזור, או אומנות לחימה שמטרתה הגנה עצמית ולא ספורט זירה. תחרות לא עניינה אותי, רציתי לדעת להגן על עצמי.
הייתי אז שחיין, מהחלון של הבריכה ראיתי קבוצה של בני נוער עם מדריך "הולכים מכות" על החוף, זה תפס אותי מיד. תיאמתי עם המורה רמי שלמון שאגיע לשיעור ניסיון למחרת. אחרי שיעור הניסיון הודעתי למאמן שחייה שלי שאני מפסיק.
מאותו הרגע זה ועד הצבא תרגלתי קרב מגע ושיחקתי כדור מים.
נשמח לשמוע מי היו המורים העיקריים שלך ואיך הגעת אליהם?
התמזל מזלי ועל דרך אמנויות הלחימה זכיתי ללמוד מכמה מורים גדולים.
התחלתי את דרכי בגיל 15 בקרב מגע עם רמי שלמון, המשכתי את לימודי איתו עד הצבא.
בצבא ביחידה מובחרת של חיל הים המשכתי להתאמן ולהתקדם בקרב מגע עם אבי (בוקס) אביסידון.
בצבא במסגרת קורס קצינים פגשתי את דניס הנובר, ומיד כשהשתחררתי הצטרפתי ללמוד אצלו במכון בהרצליה.
למדתי אצלו שנה, עם רוח הלחימה שספגתי ממנו יצאתי להמשך מסעי בחו"ל, אל גראנדמאסטר "הנשי" צ'ארלי לנז, כיום ראש הארגון האירופאי לג'ו ג'וטסו.
את צ'ארלי פגשתי במהלך שירותי הצבאי באחד מביקורי בשוויץ אצל אחי שהתגורר שם. מאז חלמתי לחזור ללמוד אצלו. אצל צ'ארלי למדתי והתאמנתי בג'ו ג'וטסו, קראטה קיוקושינקאי, וקובודו (כלי לחימה יפניים מסורתיים). ג.מ צ'ארלי לנז הצית בי את האש ואהבתי לדרך הלוחם.
אחרי 3 שנים בשוויץ טסתי ליפן לפגוש את גראנדמאסטר שוטו טנמורה, חשבתי שאני בא לבקר לשלושה חודשים ונשארתי שנתיים.
אסף אגמי מתרגל ווינג-צון עם תלמיד בכיר (אופק פרא)
בשנת 1996 חזרתי ארצה, אחרי כמה שנים בארץ שבהן אני מייצג את סנסיי טנמורה ומלמד נינפו / נינג'יטסו וג'ו ג'וטסו יצאתי שוב לשוויץ, הפעם לפגוש מורה לסגנון אחר, שיטה סינית במקורה שעניינה וסקרנה אותי במיוחד, ווינג-צון.
התחלתי את דרכי כתלמיד מתחיל בווינג-צון אצל סיפו ג'וזפה סקמברי, כיום גראנדמאסטר דרגה 9, סגן נשיא הארגון האירופאי לווינג-צון EWTO.
בשנת 2004 קיבלתי מגראנדמאסטר קרנשפכט, ראש השיטה של הארגון האירופאי, את האתגר והכבוד הגדול לייצג אותו בישראל.
סיפו סקמברי, בעת ביקור בישראל
איך נראית שגרת האימונים האישית שלך, ברמה היומית/שבועית?
האימון האישי שלי הוא בשלושה מישורים:
האימון היומי שלי עם עצמי, מורכב בייחוד מתרגול תבניות… בווינג-צון יש לנו 3 תבניות בידיים ריקות ושמונה תבניות על בובות העץ, עבודת בסיס, בייחוד שיפור יכולות תנועה והיכרות עם הגוף (ועם עצמי..). את האימונים האישיים אני אוהב לעשות עם מוזיקה והם עפ"י רוב שילוב מהנה בין לחימה ותנועה, לוחם / מחול / חלום 🙂
תרגול עם בובת קונג פו ווינג-צון
החלק השני זה התרגול עם תלמידים, לעבוד ולתרגל עם כל תלמיד בכל שלב.
עם המתחילים אני משתפר כל הזמן בכל מה שקשור ישירות ללחימה, להגנה עצמית. עם המתקדמים אני משפר יכולות תנועה, יכולות קרב מונחות חוש מגע – צ'י סאו ויכולות קרב רפלקסיביות מתקדמות שדורשות שליטה טובה בגוף, אחדות גופנית, שיווי משקל, תנועה גמישה וזורמת. לפיתוח תזמון, מודעות לטווחים, עצמת מכה ופיתוח חוש המגע אני זקוק לבני זוג. כשאני מלמד ועובד עם תלמידים אני בייחוד לומד ומתקדם בעצמי.
החלק השלישי בהתקדמותי האישית, מעבר לאימונים הפיזיים שהם הרובד הבסיסי, הפשט, זה פיתוח מודעות, הבנה ויישום של הרעיונות הרוחניים שמאחורי עקרונות הקרב של השיטה בחיי היומיום.
לדוגמה, עקרון על בווינג-צון זה לא להתנגד לדברים… לקבל, לעבוד עם מה שבא.
כאן אני משתדל לזהות התנגדות, להתרכך ולקבל עליי את מה שאשתי לדוגמה ביקשה וזה דורש שינוי סדר עדיפויות וויתור כלשהו או הסכמה עם משהו שפחות מקובל עליי אבל אני יודע וסומך על אשתי שהיא מבינה בזה יותר. עובד לא לייצר התנגדויות וריבים מיותרים על דברים שהם לא עיקריים, עקרוניים או קריטיים.
דוגמה נוספת היא עקרון הלחימה בווינג-צון שבו אני לא מנסה לשנות את היריב, אין לי שליטה על הגודל שלו, סגנון הלחימה שלו או כמה כוח יש לו, אין לי אפשרות לשנות אותו, אבל יש לי את היכולת להשתנות בעצמי, זה דורש הרבה תרגול, גם בחיים, אין לי יכולת לשנות אחרים, רק אותי. זה גם לא פשוט ודורש נחישות עקביות ערנות ומודעות, לא לבקר ולשפוט אחרים אלא לכוון אליי, להתפתחות האישית שלי, עובד אצלי.
מיהם הגיבורים העיקריים שלך, שנותנים לך השראה שלך לאומנות לחימה (ובכלל)?
האנשים שנותנים לי השראה בעולם אמנויות הלחימה הם אותם גראנדמאסטרים מסורים ששוקדים על התפתחותם האישית ועל הוראת שיטתם לתלמידיהם.
אחד המרשימים ביותר שאני מכיר, לומד ממנו ומקבל השראה ב-18 השנים האחרונות זה גראנדמאסטר קרנשפכט, ראש הארגון האירופאי לווינג-צון EWTO.
הוא הקדיש את חייו לאמנויות הלחימה בכלל ולקונג פו ווינג-צון בפרט.
היום הוא קרוב לגיל 80 ועדיין מלמד, חוקר, מסתובב בעולם ומשווה ידע עם גדולי המאסטרים מהמזרח ומהמערב, מעמיק בידע התיאורטי והמעשי בנחישות מעוררת השראה. הוא הצליח להכניס את לימודי אמנויות הלחימה ל-3 אוניברסיטאות באירופה שם אפשר לגשת לתארים אוניברסיטאיים גם בווינג-צון!
אסף אגמי עם מייסד ארגון הווינג'-צון EWTO – מאסטר קית' קרנשפכט
דמות נוספת הוא המורה הישיר שלי, גראנדמאסטר ג'וזפה סקמברי, סגן נשיא הארגון האירופאי לווינג-צון. איש קטן בגודלו הפיזי אך גדול באישיותו וביכולות הלחימה שלו. מורה בחסד עליון, יסודי וערני לכל תלמיד בכל רמה בצורה יוצאת דופן. מתאמן המון ומשתפר כל הזמן.
מאסטר ניר מלכי (העומד בראש המרכז הישראלי לטאי צ'י) הוא בשבילי דמות מעוררת השראה ודוגמה אישית לנחישות ויכולת התמודדות עם קשיים ומשברים. המלחמה של ניר על חייו, על בריאותו, היא דוגמה ללוחם שלא מוותר, ממשיך ללמד גם כשמאד קשה. כבוד.
גראנדמאסטר דניס הנובר הוא דמות מופת מבחינתי ללוחם שמקדיש את חייו לחינוך לערכים חברתיים, לכבוד, לעזרה הדדית. התרומה של דניס לחברה, לחיילים בודדים, לניצולי שואה ואוכלוסיות חלשות מעוררת הערצה וכבוד גדול.
סיפו ג'וזפה סקמברי ווינג-צון עם אופק פרא
יש סרטי אומנויות הלחימה האהובים עליך במיוחד?
כמתרגל אומנויות לחימה והגנה עצמית במשך שנים רבות, והיום כמורה….
האם היו מקרים בהם השתמשת בידע שצברת לצורך הגנה עצמית על עצמך או על אחרים?
כשהייתי צעיר יותר יצא לי כמה פעמים להגיע לשלב הפיזי באלימות ולהילחם להגנתי. זה עבד מצוין.
כיום אעשה הכול בכדי לא להיכנס לעימות פיזי, וזה גם עובד מצוין, כבר פעמיים השתמשתי בידע שאנו מתרגלים הרבה בווינג-צון, מניעת קרב בעזרת שימוש משכיל בשפת הגוף ובדיבור.
בווינג-צון זו הייתה הפעם הראשונה שלמדתי לדבר ולהשתמש בשפת גוף בכדי להציב גבול ברור ולעצור בריון שמגיע לתקוף מבעוד מועד.
בקונג פו ווינג-צון קיימים מספר כלי נשק מסורתיים כמו מקל ארוך וחרבות פרפר.
ארגון ה-EWTO לווינג צ'ון ייחודי בכך שמשלבים גם לחימה עם מקלות קצרים בסגנון ארניס/אסקרימה פיליפיני, האם האסקרימה נלמדת כסגנון משלים או רק בסדנאות? וכיצד הסגנון הפיליפיני משתלב עם ווינג צון?
האסקרימה משתלבת בארגון האירופאי כעוד ענף או תחום, אפשר ללמוד אסקרימה במקביל לווינג-צון, השילוב הוא מעניין ומשלים האחד את השני, מבחינת טווחיי לחימה, תזמון, חלוקת משקלים, תנועה ועוד. ניתן גם ללמוד אסקרימה בלי ללמוד ווינג-צון.
מאוחר יותר בשלבי המאסטר ניתן ללמוד מקל ארוך וסכיני פרפר. החיבור בין המקל הארוך לווינג-צון נוצר על האנייה האדומה בין שני מאסטרים, וונג ווה בו שהיה אומן ווינג-צון ולוינג יי טיי שהיה אומן בטכניקת המקל הארוך, כאן נוצרה ההפריה ההדדית והמקל נכנס ללימודי הווינג-צון כחלק מהשיטה.
יש כלי נשק מסורתי מתוך נשקי הקונג פו שאתה מחשיב כמועדף עליך?
מבחינת כלי נשק אני מאד אוהב את המקל הקצר. ובעבר אהבתי מאד את אימוני החרב.
מתי התפתח אצלך הרצון ללמד אחרים ולהעביר את הידע שצברת?
איפה שהוא בתוכי ידעתי תמיד שאני רוצה לעסוק בחינוך, כשחזרתי מחמש שנים לימודי אמנויות לחימה בחו"ל התחברו שני התחומים. כיום אני מחנך בעזרת אמנות הלחימה.
תוכל לספר לנו על סיפור הצלחה של מתאמנים אצלך?
ממש בהתחלה שלי כמורה בארץ הצטרף אליי תלמיד שמיד הזהיר אותי שהרבה פעמים הוא לא יגיע כי הוא סובל מאד מבעיות גב ותקוע במיטה לפחות שבוע כל חודש.
אחרי כמה שנים איתי הוא הגיע לדרגה הגבוהה הראשונה! וכמעט שלא סבל יותר מבעיות הגב.
לפני חמש שנים הוא שם תיק גדול על הגב ויצא עם אשתו ושלושת ילדיו לטיול בעולם, הם עדיין מטיילים בכיף.
מצרף כמה מילים שהוא כתב לי, "תגיד לו (למורה שלנו בשוויץ) שאני מסתובב בבליז סיטי עם המשפחה, מרגיש שאני משדר בטחון ויכול להתמודד אם חלילה תהיה בעיה, בזכותו ובזכותך"… "אתמול הווינג-צון עזר לי להימנע ממכות עם 2 פרחחים כייסים. אחרי שאחד שלח יד לכיס שלי, נגעתי לו ביד וממש בעזרת צ'י סאו הזזתי את עצמי מהיד הצידה, סימנתי לו להישאר במקום ולא להתקדם. יצאתי מהסיטואציה. היה לי ברור באותו רגע שאם הוא ממשיך להתקדם אליי, הוא מרוסק על הרצפה, והחבר בעקבותיו. אבל הוא הבין את הידיים קדימה בתנועת עצור – תזהר ! " … "הצלחת בענק! נתת לי את הביטחון שאני יכול לצאת עם כל המשפחה וגם לדאוג לביטחון הפיזי של כולנו, לא משנה איפה נסתובב."
מבחינתי זו הצלחה אדירה ושמחה גדולה שתלמיד פורץ את גבולותיו המוכרים ומתנהל בעולם בריא ובתחושת ביטחון.
תלמיד נוסף השתמש בכלים שקיבל להוציא את עצמו ממצב נפשי וכלכלי קשה מאד. במצבו הקשה הוא שם לו לדגל את עקרונות הקרב של השיטה וצעד אחר צעד יצא הלכה למעשה מהבוץ. מצבו הנפשי השתפר פלאים, מצא עבודה ששיפרה עוד את המצב וכיום הוא אפילו מלמד את השיטה ומאושר מכל רגע שהוא יכול להעביר את הכלי העצמתי הזה לאחרים.
כמה מורים הוכשרו תחתייך פה בארץ, בקונג פו ווינג-צון?
עד היום הוכשרו על ידי כ-20 מורים לווינג-צון. תחילה הם עוברים איתי את הקורס של הארגון האירופאי ואחרי כן את ההסמכה שמחויבים מדריכים בישראל.
אילו הייתה אפשרות בחירה חופשית כעת, ללא מגבלות גיל או זמן, איזו אומנות לחימה נוספת היית רוצה ללמוד היום?
אחרי ווינג-צון, שיטה רחבת זווית שכוללת את כל טווחי הלחימה כולל קרקע (בהיבט של איך לא להישאר שם, אנטי גראונד פייטינג), יעילה מאוד וישימה להגנה עצמית, מקנה סיכוי שווה גם לחלשים פיזית להצליח, מרתקת מבחינת לימוד, התקדמות והתפתחות אישית, בריאה לגוף ומשמחת את הנפש, אני לא רואה את עצמי מתחיל ללמוד משהו נוסף.
יש לי עוד כ"כ הרבה מה ללמוד ולהתקדם בווינג-צון כך שאת הזמן שיש לי אני מעדיף להשקיע ולהתקדם בכיוון שלי ולא להתפזר למחוזות אחרים.
מה דעתך על אירועי הקרבות הספורטיביים, UFC/בלאטור וכו'?
אני אוהב את הקרבות הספורטיביים בתור אחד מהקהל, צופה ועוקב אחר לוחמים מעניינים וטובים כמו אנדרסון סילבה, קונור מקרגור ואחרים.
בעברי התחריתי בקראטה מגע מלא – קיוקושינקאי, למרות שקרב הזירה מעניין אותי הרבה פחות ממצבים של איום אמיתי, אלימות. קרבות בהם הסכנה היא סכנת חיים, ללא חוקים, ללא קטגוריות של גיל או משקל. בזירה יש הרבה אדרנלין ואתגר, אני אוהב את רוח הלחימה האגרסיביות והנחישות שרואים אצל הלוחמים. זה מותח, כיף.
מהי הדרך שאתה מיישם בתזונה, כושר וכו' – באמצעותה אתה שומר על בריאות הגוף והנפש?
אני לא מאמין בדיאטות ויותר מידי מגבלות בתזונה ובכלל. אני אוכל מאוזן ומהכול במידה. מקפיד להיות בתנועה, פיזית ורוחנית, מתאמן כל יום ורוקד בכל הזדמנות שיכול.
האם עבורך דרך אומנות לחימה היא גם דרך רוחנית?
כן, בהחלט. בלי להתפתח רוחנית יש סכנה שהתלמיד יהפוך לבריון שמשתמש בידע שלמד לפגוע באחרים, לשלוט בחלשים ולהיות אדם שמזיק לחברה. בדיוק ההיפך ממה שהייתי רוצה שתלמידיי יהיו. הלימוד שלי מכוון אנשים להיות טובים יותר, לעצמם, לקרוביהם ולסביבה.
– ציטוט אהוב שתרצה לשתף?
" קרב שנמנע, הוא קרב שנוצח ! " – איזהו גיבור, הכובש את יצרו..
זה המוטו של ווינג-צון. תלחם רק על מה שעקרוני, חשוב או מסכן חיים. תהיה בוגר ותדע להגיד סליחה, לפנות דרך, לחיות בשלום עם עצמך והסביבה, עם כמה שפחות עימותים ריבים או וויכוחים מיותרים.
כשהגישה היא לנסות ולמנוע ממצבי אלימות להתדרדר לשלב הפיזי המשפט עוזר להתמודד עם האגו שעשוי להכתיב קוו פעולה אגרסיבי אימפולסיבי חסר שליטה ולפעמים לא אחראי.
קרב רחוב הוא לא קרב זירה, הוא עשוי לגרור נקמה ולהביא להמשך בלתי צפוי ומסוכן.
העברת עד היום אלפי שעות של אימוני קונג פו ווינג צ'אן,
יש משפט או מנטרה שאתה מעביר קבוע לתלמידים באימונים?
" לוחם לא מוותר ! "
הכוונה כאן היא להתחייבות האישית שלו כלפי עצמו להמשיך ולהתקדם, גם כשקשה, אולי משעמם, תקופה מאתגרת או מצב רוח רע שעומד להרוס לי את מה שבניתי במשך הרבה זמן ובהרבה מאמץ.הלוחם יעבור בדרכו הרבה מבחנים וניסיונות, רובם יבחנו כמה הוא באמת רוצה, כמה הוא נחוש להמשיך, ולא לוותר על מה שהוא / היא אוהב/ת.
מה היית רוצה לראות בעתיד קורה בארץ/בעולם בהקשר לאומנויות הלחימה?
הייתי שמח מאוד לראות את אומנויות הלחימה נכנסות למערכת החינוך בתור שיעורים קבועים ולא רק כחוגי בחירה. שבעתיד אפשר יהיה לגשת למבחני בגרות באמנות לחימה.
אני מאמין שאם כל אחד ואחת ילמדו יתרגלו ויפנימו את ערכי ההתנהגות של דרך הלוחם נחייה בחברה טובה בטוחה ונעימה יותר.
ניתן ללמוד ווינג-צון עם סיפו אסף אגמי ותלמידיו ב:
כליל | הרצליה | תל אביב | מודיעין עילית | קריית טבעון | מושב מיצר
