ד"ר אבי קלאו סנסיי הוא איש קראטה אמיתי עם יסודות עמוקים של ערכים יפנים ודרך ארץ.
הוא הכשיר מאות מאמנים ומורים לאומנות לחימה באומנויות לחימה טיפוליות, וכיום הוא ממשיך לעשות זאת במכון וינגייט ומלמד ילדים, נוער ובוגרים שוטוקאן קראטה בדוג'ו שלו בחדרה.
ד"ר קלאו הינו בעל תואר קיושי – חגורה שחורה דאן 7 בשוטוקאן קראטה SKIF יפן (וגם חגורה שחורה ראשונה בקובודו וג'וג'יטסו יפני).
ד"ר קלאו, מתי התחלת להתעניין באומנויות לחימה, מה הוביל לאימון הראשון?
בתחילת שנות ה-70, כמו רבים אחרים באותה התקופה, צפיתי בסרטי הקולנוע של ברוס לי ובחודש אפריל 1973 התחלתי באימוני.
איך היו השנים הראשונות שלך בקראטה כשהיית ילד? מה הייתה ההרגשה?
היה מצב קבוע שחזר והוא שבכל פעם שנאלצתי להפסיק את אימוני אמנויות הלחימה מסיבות שונות, הישגיי הלימודיים מיד היו יורדים.
הורי היו שומעים לרוב את המשפט: "יש לו פוטנציאל אבל אין לו מוטיבציה", או משפט אחר שחזר: "לילד שלכם יש קוצים בישבן אתם צריכים לשבת איתו הרבה יותר על שיעורי בית". כשהאימונים היו מופסקים הציונים והתנהגותי היו יורדים ועם החזרה לאימונים הציונים וההתנהגות היו משתפרים.
אז אפשר אולי לומר שהעיסוק באומנויות לחימה והקראטה העניק לך את "הפוקוס" שהיית צריך בכל היבטי החיים…
חד משמעית! רק בגיל מאוחר יחסית כשהייתי בן 28 ניגשתי לאיבחון, כיוון שהתכוונתי לרכוש השכלה, ואז הבנתי שישנה בעיה כלשהי. אובחנתי כבעל ADHA \ ADD עם דיסלקציה (למעשה צירוף אופייני), אך יחד עם זאת הבנתי שלאחר אימונים אינטנסיביים היכולות הלימודיות שלי משתפרות וכושר הריכוז שלי עולה.
עם השנים, כשפניתי ללימודי השכלה גבוהה בתחומים שונים, עם התקדמותי בלימודיי גדלה ההבנה שלי כי הסיבה להצלחותיי קשורה באופן ישיר לקראטה ולאמנויות הלחימה בהן אני עוסק יום יום מאז השתחררתי מהשירות הצבאי.
לאורך השנים גם רבים מתלמידיי אובחנו כסובלים מבעיות קשב וריכוז. חלקם קיבלו טיפול באמצעים כימיים וחלקם נשלחו אלי ולחוגים טיפוליים אחרים.
מה אתה שומע מהורים לילדים שמאובחנים כבעלי "הפרעות קשב וריכוז"?
קיבלתי באופן שגרתי פידבקים חיוביים רבים מצד הורים על הצלחות ילדיהם כתוצאה משיעורי הקראטה, ובהמשך מאבחנים ומטפלים שונים החלו לשלוח אלי באופן קבוע מאובחנים נוספים הסובלים מאותן הפרעות. ההתעניינות האישית שלי בנושא וכמו כן העניין המקצועי שלי גברו ויחד הביאו אותי לחקור לעומק את הקשר בין אומנויות לחימה והפרעות ADHA \ ADD.
החל משנת 1999 התחלתי בלימוד, הדרכה וטיפול לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים באמצעות אומנויות לחימה במסגרות שונות, כגון: מערך דיור "גל" לאוכלוסייה הבוגרת ופנימיות נוער. ומאז שנת 2010 עם השלמת הדוקטורט אני מטפל באופן פרטני (אחד על אחד) או קבוצתי, בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה במערב חדרה, ויחד עם "תכנית עמיתים" ובאופן שגרתי מגיעים אלי מטופלים מהמלצות מאבחנים ומטפלים.
כמו-כן, חשוב לי לציין שהבחנתי שוב ושוב כי בעיות התנהגותיות שונות ניתנות לטיפול ע"י אומנויות לחימה והשילוב בין אומנויות לחימה וכושר גופני כללי מניב תוצאות מדהימות.
מי היו המורים הראשונים שלך בקראטה?
המורה הראשון שלי היה דוד אנטו ז"ל אשר לימד ג'ודו במועדון של אימי בשמואל הנציב (בנתניה), וכשנה אחרי התחלתי להתאמן בנוסף גם בג'וג'יטסו אצל דוד בן נעים שיבדל לחיים ארוכים בחדרה.
הם היו היחידים כמעט באזור וגם הנגישות שלי אליהם היתה אפשרית. אחרי פציעה בתחילת שנת 1979 שלא איפשרה לי להתאמן במקצועות הנ"ל המשכתי באימוני הקרב מגע אצל חיים זוט בחדרה למשך שנתיים עד סוף שנת 1980. בשנים 1981 – עד נובמבר 1982 למדתי שיטו-ריו קראטה, שוב בנתניה, אצל המורה היפני קיצ'י סאסאיאמה.
מאז שחרורי מהצבא 1986 התחברתי לארגון SKIF דרך נציגו דאז בישראל ולרי גבריאלוב סנסאי ובראשותו של הירוקאזו קאנאזאווה סוקה וכיום ממשיכו בנו נובואקי קאנאזאווה קאנצ'ו והמורה האישי שלי ריקוטה קוגה האנשי.
איך נראית השגרה האישית שלך?
אני מלמד מידיי יום בהונבו דוג'ו בחדרה.
בבקרים במכללה האקדמית בוינגייט כרכז הקורס לאומנויות לחימה טיפוליות ובנוסף מלמד בבתי ספר דרך תוכנית הכלה והשתלבות.
קראת לשיטה המשולבת שיצרת "גיקאדו", תוכל לספר לנו מה מקור השם?
קוריוז נחמד: בתחילה כאשר השתחררתי מהצבא וחזרתי לאימונים, חליפות הקראטה בישראל לא התאימו לצרכי ועקב היותי בעל חנות ומתפרה החלטתי עם שותף לפתוח מתפרה לביגוד לאומנויות לחימה. שתי האותיות הראשונות GI – ביפנית חליפת אימונים. האותיות האמצעיות KE הינן האות הראשונה של שם משפחתי "קלאו" והאות הראשונה של שותפי דאז "אלדד" והסיום DO – דרך.
כלומר "דרך חליפת האימונים של קלאו ואלדד" חליפות אלו היו הטובות בישראל באותן השנים.
רק לאחר כ 5 שנים, המורה האישי שלי ריקוטה קוגה האנשי שמע את השם כאשר התחלתי בעצם ללמד באופן עצמאי ואמר שבכלל לשם יש פירוש אחר: GI – טכניקה כמו בגוג'יטסו, KE – כמו באייקידו רוחניות, ו- DO – בית חם פתוח וביחד: בית חם ופתוח מלא בטכניקה וברוחניות.
איך אתה רואה את ההצלחות של התלמידים שלך וההשפעה של הקראטה על החיים שלהם מחוץ לדוג'ו?
לטעמי הצלחות זה עניין מאוד סובייקטיבי. חלק יראו בהצלחה זכייה בתחרות/אליפות בארץ או בחו"ל.
היו לי לא מעט תלמידים שזכו כבר ב-1997 ו-1998 באליפות אירופה בקראטה בשוויץ במקום הראשון ובאליפות העולם במקום השני.
חלק יראו כהצלחה תלמיד בית ספר שנכשל בלימודיו ואף היה מועמד להישאר כיתה, אשר אובחן כבעל הפרעות ADHD. לאחר תקופת אימונים אצלי – התלמיד החל להצליח בלימודיו, על הפרעות הקשב התלמיד מתגבר וכיום עברו כבר שנים והינו סטודנט באוניברסיטה. אלו רק על קצה המזלג…
יש הבדל בהרגשה עבורך כשאתה מעניק דרגה (חגורה) לבוגרים או לילדים?
סיפוק גדול בשני המקרים: הבוגר התקדם בדרגתו ולעיתים ויתר בדרך על דברים אחרים בכדי להגיע למעמד.
הילד התגבר על כל הטכנולוגיה הקיימת ועל העניין החברתי (לא לעשות כלום מלבד טלוויזיה, טאבלט, מחשב, וטלפון סלולרי), והגיע אף הוא להישג.
בנוסף לקראטה, והקרב מגע, אתה גם עוסק בקובודו (לחימה בכלי נשק מסורתיים מאוקינאווה).
מתי התחלת לעסוק גם באומנות הלחימה קובודו?
האימונים הראשונים ממש היו אצל רוני קלוגר קאנצ'ו אך בגלל שלא היתה היענות לשיעורים הנ"ל מחוץ לתלמידיו הרגילים שבדוג'ו – אימונים אלו נפסקו.
בשנת 2000 הגיעו לארץ מורים מאוקינאווה לבי"ס של אפי שליין סנסאי – שם התחלתי את לימודי הקובודו בצורה מסודרת.
ד"ר קלאו, אתה מנוסה בלימוד ותירגול אומנויות הלחימה והגנה עצמית, האם היו מקרים בהם נאלצת לעשות שימוש בידע שצברת לצורך הגנה עצמית על עצמך או על אחרים?
כן, לצערי כן.
כמתנדב וותיק במשטרת ישראל, מה דעתך על הטכניקות שמלמדים שוטרים באקדמיה?
אני מתנדב במשטרת ישראל מאז 1980 (עם הפסקת צבא) ועד היום. מה שלומדים באקדמיה בהחלט ראוי ונכון לעבודת שיטור מול האוכלוסייה האזרחית אך חבל שלשוטרים אין מספיק זמן לתרגל בשל המטלות העומדות בפניהם.
אתה מרגיש שהעיסוק באומנויות הלחימה הוא גם רוחני במידה כלשהי?
רוחני – עניין של השקפת עולם, בעיניי זו דרך חיים אשר איפשרה לי גם כמאובחן (בגיל מאוחר מאוד) להבין את חלקי הפריזמה הרחבה עד מאוד של עולם אמנויות הלחימה.
הכשרת אנשי אומנויות לחימה רבים באמנויות לחימה טיפוליות, איזה היבטים לדעתך משלימים שם את "הפאזל" עבור מורים, איזה כלים הקורס מספק להם?
הכשרת מדריכים באומנויות לחימה טיפוליות – הינה הבטחה אשר נתתי לאישה יקרה שכיום כבר לא איתנו. הקורס מתאר את ההפרעה ואת ההתמודדות היומיומית איתה. בקורס נלמדים תכנים מדעיים וכמו כן מתודות ודידקטיקה שיחד מאפשרים לכל מדריך/מאמן מכל שיטה להבין כל תלמיד ולתת לו את הכלים הטובים ביותר שנמצאים בכל שיטה ושיטה על מנת להצליח באימוניהם ובכלל בחיים האישיים.
אילו הייתה לך אפשרות בחירה חופשית כעת, ללא מגבלות גיל או זמן,
איזו אומנות לחימה נוספת היית רוצה ללמוד היום?
התחלתי לפני מס' שנים באימוני איאיידו (אומנות החרב היפנית) – נאלצתי להפסיק בגלל אילוצי זמן – אשמח להמשיך.
כאדם פעיל ואקטיבי, אתה מיישם גישה כלשה בתזונה וכושר, באמצעותה אתה שומר על בריאות הגוף והנפש?
אני מקפיד על אימונים מידיי יום הכוללים גם סיבולת שריר וסיבולת לב ריאה.
ניתן לאכול כמעט הכל אבל במידה ותמיד רק עד 80%.
יש משפטים או אולי "מנטרה" כלשהי עליהם אתה חוזר באופן קבוע לתלמידך באימוני קראטה?
"זכור תמיד את היום הראשון בו הגעת לדוג'ו ואת השיעור הראשון"
ו… " הדרגה שקבלת עכשיו היא החגורה הלבנה של הדרגה הבאה!"
לחצו כאן ליצירת קשר עם סנסיי אבי קלאו
