בשנת 2007, זכה טדי רינר באליפות אירופה בג'ודו שהתקיימה בבלגרד (סרביה), במשקל כבד, והפך בכך לג'ודוקא הצעיר ביותר להשיג זאת – בדיוק יום אחד אחרי יום הולדתו ה-18.
כמה חודשים לאחר מכן הפך לאלוף העולם במשקל כבד בגיל 18 באליפות שהתקיימה בריו דה ז'ניירו (ברזיל) ומייד הפך לסלבריטאי בצרפת.
טדי ריינר היה ילד היפראקטיבי, וניסה את ידו בשחייה, טניס, כדורגל ואפילו ריקוד ג'אז מודרני. לג'ודו הגיע דרך אחיו הגדולים והתחיל להתאמן בגיל 5.
מאוחר יותר, כשהתאמן במכון הספורט הלאומי בפריז, ניסו מאמני כדורסל ואגרוף לשכנע את הספורטאי המוכשר להצטרף, אך רינר דחה את ההצעות, ונשאר נאמן לג'ודו, ענף ספורט פופולרי ביותר בצרפת.
רינר אמר בעבר:
"ניסיתי הרבה ספורט… ג'ודו, כדורגל, כדורסל, טניס ושחייה. אבל אני אוהב ג'ודו בגלל הרוח של הספורט, אני אוהב להילחם.
בספורט הזה אתה מחפש את האיפון ואני אוהב את זה כי זה קשה, זה לא ספורט קל.
אתה מחפש טכניקה יפה, איפון יפה."
הוא השלים תואר במדעי המדינה, בתכנית מיוחדת לספורטאים בעלי ביצועים גבוהים בין 2011 ל-2015.
על החוויה הוא אמר:
"המטרה עבורי היא לראות משהו אחר מלבד טאטאמי, לחשוב על העתיד שלי, לבנות את הראש, לא לסיים את הקריירה שלי בלי שום דבר בראש. זה מועיל לעתיד שלי ולילדים שלי יהיה אבא עם ראש מלא!"
הוא נולד ב-7 באפריל, 1989 באי גוואדלופ (חלק מהאיים הקריביים אשר בשליטת צרפת).
הוא זכה במדליית הזהב באליפות העולם בג'ודו 10 פעמים, ו-5 מדליות זהב באליפות אירופה בג'ודו.
וכמובן גם ב-3 מדליות זהב אולימפיות בג'ודו: באולימפיאדה בלונדון 2012 וזכה במדליית הזהב, בריו דה ז'ניירו בברזיל ב-2016, במדליית הארד באולימפיאדת בייג'ינג ב-2008, וב-2020 (שהתקיימה השנה) בתחרות הקבוצתית במדליית זהב גם כן.
רינר, שמתנשא לגובה של 2.04 מטרים ושוקל 131 ק"ג, הצליח לשבור את המיטה שלו פעמיים, ושיתף בטוויטר:
Live and direct pic.twitter.com/z8khkNgwWY
— Teddy Riner (@teddyriner) August 16, 2017
תרגום המילים של רינר בסרטון שהעלה:
"שלום לכולם, השעה 23:49, שוב הייתי קורבן למשקל שלי. אני חושב שאני הולך לישון ככה!"
הוא מאזן בין החיים האישיים לעולם התחרותי של הג'ודו:
"כשאני לא באימונים, אני בבית עם אשתי והילד שלי, ומצפה לבלות איתם. זה לא תמיד אפשרי עם הנסיעות והתחרויות שלי. הרגעים הקטנים האלו בונים את האדם, את הלב שלי. זה מה שמביא לי שמחה."
"כשנולד התינוק הראשון שלי, זה הרגע הכי גדול בחיים.
השני זו הפעם הראשונה שזכיתי במשחקים האולימפיים כי זו הייתה לונדון.
והשלישית זו אליפות העולם בפריז כי זכיתי בבית וזה היה אירוע מיוחד עם המשפחה שלי, עם המדינה שלי וכולם.."
הוא מפחד מנחשים. בשנת 2011 השתתף בתכנית הטלוייזיה הצרפתית "פורט בויאר" Fort Boyard, בה היה צריך להשלים משימה, אבל ההפקה הכינה לו הפתעה – נחש פייתון, והוא לא אהב את זה במיוחד…
רינר, שנאלץ לנטוש את המבחן, עזב את החדר ונראה מבוהל.
"אני לא אוהב נחשים, אמרתי להם. אני לא אוהב נחשים! הם בגדו בי, ויכולים לשכוח ממני. לפני התכנית הזהרתי שאני לא רוצה נחש או עכביש. אבל הם הביאו במיוחד נחש צהוב גדול. "
בפברואר 2020, בתחרות הגרנד-סלאם שהתקיימה בפריז, חווה רינר את ההפסד הראשון שלו מזה 10 שנים, אחרי 154 נצחונות, בקרב מול קוקורו קאגורה היפני.
"אגרסיבי על הטטאמי (מזרון האימונים), ג'נטלמן מחוץ למזרון" היא המנטרה שלו.
"כשאתה על הטאטאמי, זה קרב. כשאתה יוצא מהטאטאמי אתה חוזר להיות ג'נטלמן,
מכיוון שאני עוסק באומנויות לחימה ויש לי תוקפנות זה לא אומר שאני לא אדם עדין בחיי.
חשוב שתהיה אגרסיבי כשאתה על הטאטאמי, אבל כשאני שוב בחוץ בחיים אני מאוד עדין. זה מאוד שונה."
טדי רינר מאוד מחובר לאמא שלו, ואף ציין בראיונות ש:
"אמא שלי היא האדם היחידי ממנו אני מפחד, לא ממתחרים אחרים."
