זוהי אמנות לחימה פיליפינית, אפשר לומר שזהו סוג של ארניס, קאלי ואסקרימה אשר מתמקדת בעיקר בקרבות מקלות, סכינים ולחימת פנים-אל-פנים, אך כוללת גם טכניקות היאבקות ושימוש בכלי נשק נוספים.

המקל נתפס כהמשך של היד, ונועד לייצג כמעט כל כלי נשק – החל ממקלות, דרך חרבות וסכינים, ועד לכל חפץ אחר שניתן לאחוז ביד ולעשות בו שימוש כנשק בהקשר המודרני.

שיטת "דוסה פארס" (Doce Pares) נוסדה בשנת 1932.