"קיל ביל", סרטו של קוונטין טרנטינו מ-2003 ו-2004 עלה למסכי הקולנוע באותן השנים ומילא אותם בסגנון הייחודי שלו, עם הרבה דם מזויף וקריצות לסרטי קונג פו קלאסיים.
בשני הסרטים כיכבה אומה תורמן, בתפקיד "הכלה" שיוצאת למסע נקמה, חמושה בהמון כעס ומאוחר יותר גם בחרב יפנית.
תקציר העלילה:
ארבע שנים אחרי ששרדה התקפה של חבורת מתנקשים ונורתה בראשה על ידי בן זוגה לשעבר ומנהיגם – ביל, "הכלה" מתעוררת מתרדמתה כאשר היא בבית חולים וכבר לא בהריון, ומצליחה לברוח. לאחר שמחלימה, היא יוצאת לבקש לבקש נקמה במטרה להרוג את ביל ואת כל ארבעת המתנקשים.
שני הסרטים מלאים ברפרנסים לסרטים אקשן משנות ה-70 וה-80. בסרט הראשון רואים את הדמות הראשית לובשת את הג'קט הצהוב שמזכיר לנו את מה שלבש ברוס בסרטו האחרון "משחק המוות", בזמן שהיא נלחמת במספר חבורות נבלים.
סצינת האקשן הצבעונית הזו בה נלחמת הגיבורה מול כנופיית היאקוזה, "88 המשוגעים" ארכה שמונה שבועות לצילום:
מלבד הרפרנס לברוס לי, קיל ביל 1 מכיל השראה בעיקר ממקורות יפניים. כאשר הכלה נוסעת להשיג לעצמה חרב סמוראי מתוצרת האטורי האנזו (שהיה סמוראי יפני אמיתי במאה ה-16). את נפח החרבות היפני מגלם השחקן סוני צ'יבה, כוכב "סטריטפייטר" – אחד הסרטים האהובים על טרנטינו (סרט יפני בהשראת סרטיו של ברוס לי מאותה התקופה, אשר יצא בשנת 1974).
סרטי קיל ביל 1 וקיל ביל 2 צולמו במקור כסרט אחד ארוך, במהלך העריכה החליט טרנטינו להפוך אותם לשני סרטים.
אומה תורמן סיפרה כי תפקידה בסרטים היה התפקיד התובעני ביותר שלה לסרט כלשהו, והיא בילתה שלושה חודשים באימוני אומנויות לחימה, חרבות ושפה יפנית יומיומיים עוד לפני צילומי הסרט שארכו 5 חודשים.
מרבית מסצינות הקרב העיקריות בסרט הראשון מתקיימות ביפן ומלאות באיזכורי אומנויות לחימה יפניים. הכלה נלחמת ב"כנופיית ה-88" ואחרי כן בלוסי לו שמגלמת את ראש היאקוזה היפנית בסצינה מלאת אווירה:
יחסית לסרטיו הקודמים של טרנטינו ב- Kill Bill כמות הדיאלוגים פחותה, כשהסרטים משרתים בעיקר את הצד האומנותי במסע הנקמה של הגיבורה. טרנטינו עצמו אמר שהוא רואה בסרט הראשון סרט קונג פו, והסרט השני כסוג של מערבון.
הסרט השני כולל יותר אזכורים לקונג פו סיני. במיוחד כאשר הכלה מספרת על האימונים שלה עם "פאי מיי" – אמן קונג פו זקן בעל ידע עשיר וקטלני.
השחקן היפני שגילם את ראש כנופיית "88 המשוגעים" (Tetsuro Shimaguchi), היה אחראי גם על מרבית כוריאוגרפיית הלחימה בחרבות יפניות בשני הסרטים והדריך את אומה תורמן ולוסי לו בעת צילום הסצינות. כיום יש לו בית ספר ביפן שם הוא מלמד תערובת של אומנות לחימה בחרב משולבת בתיאטרליות:
כשנשאל ב-2019 על האפשרות שיצלם סרט המשך שלישי ל-"קיל ביל" השיב טרנטינו ש:
"יש לי רעיון מעניין לגבי זה, אולי עוד שלוש שנים בערך נתחיל להתמקד בלפתח את זה, זה לגמרי אפשרי."
נסיים בציטוט של נפח החרבות האטורי האנזו מהסרט:
"נקמה היא אף פעם לא קו ישר. זה יער, וכמו ביער, קל לאבד את הדרך וללכת לאיבוד…"
