בפוסט זה היום אני רוצה להתמקד בשתי קבוצות מזון ספציפיות, במיוחד עבור אנשים שכבר אוכלים "בריא", שתי קבוצות המזון הללו עדיין יכולות ליצור בעיות כמו כאבי ראש, שינה לקויה, חשיבה מטושטשת ועוד.
קבוצת המזון הורסת מוח מס' 1: מזונות המכילים היסטמין גבוה
היסטמינים הם נוטים להיות מוגברים במהלך תגובות דלקתיות ואלרגיות כחלק מתגובה חיסונית ללחץ כמו חתכים, שריטות ואלרגנים. לאחר שחרורם, היסטמינים מרחיבים את כלי הדם ומגבירים את זרימת הדם לאזור הלחץ (כגון חללי האף בעונת האלרגיה), וכתוצאה מכך נוצר מצב של דלקת.
רמות היסטמין גבוהות מדי עלולות לגרום גם לערפל במוח ("בריינפוג"/brainfog) וכאבי ראש, במיוחד אצל אלו עם רגישות להיסטמין. מצב גנטי תורשתי הנקרא מסטוציטוזיס סיסטמי, אשר עלול להחמיר על ידי דלקת מוחית הנגרמת על ידי היסטמין, הוא הפרעה הקשורה לתסמינים פסיכיאטריים כמו ירידה בתשומת הלב ובזיכרון ונטיה לכעס, עצבנות ודיכאון.
בעוד שרמות נמוכות של היסטמינים נחוצות לתפקוד המוח, לפעילות מוטורית ולמקצבים בריאים במהלך היממה, רמות מוגזמות גורמות לחלקים במוח להיסגר בתגובה דלקתית, במיוחד אם יש לך מסטוציטוזיס.
בנוסף, תסמונת ההפעלה של תאי התורן (MCAS) היא מצב אימונולוגי שבו תאי התורן משחררים באופן בלתי הולם יתר על המידה מתווכים כימיים העלולים לגרום גם לרגישויות להיסטמין. MCAS יכול להיות מופעל על ידי מעי דולף, זיהום ואפילו רמות עודפות של לחץ כרוני. כדי לאבחן MCAS, לרוב יבדוק רופא היסטמין ודיאמין אוקסידאז בפלזמה, אך אלה נחשבים לא אמינים מכיוון שהם משתנים באופן משמעותי. בדיקות טובות יותר כוללות N-מתיליסטמין, פרוסטגלנדין d2, הפרין וטריפטאז, אשר כולם יכולים להצביע על עודף פעילות תאי התורן.
שום דיון בתאי תורן ובהיסטמין לא יהיה שלם מבלי להזכיר את עבודתו של ד"ר ניל נתן, שהוציא ספר מצוין בשם "טוקסיק: רפא את גופך מרעילות עובש, מחלת ליים, רגישויות כימיות מרובות ומחלות סביבתיות כרוניות", שלדעתי הוא חובה לקרוא לכל מי שחושד שיש להם רגישות להיסטמין, עודף הפעלת תאי תורן, עובש (פרטים נוספים על כך בהמשך פוסט זה) או מחלת ליים.
לייצוב תאי התורן, נקודת המוצא האופיינית של ד"ר נתן היא קוורצטין, כ-500 מ"ג, 30 דקות לפני כל ארוחה ובזמן השינה. הסיבה לכך היא שאם מייצב תאי תורן כגון קוורצטין כבר נמצא בגוף לפני שאתם אוכלים או שותים, זה לא הולך לעבוד. ד"ר בן לינץ' פיתח גם חבילה של אנזימים חוסמי היסטמין ועיכול היסטמין, כולל דיאומין אוקסידאז (DAO), שהוא האנזים העיקרי שאחראי על פירוק ההיסטמין שנבלע.
אחת הדרכים להילחם בעודף היסטמין במוח, במיוחד אם אתם רגישים להיסטמינים, היא להימנע מצריכת מזונות המכילים רמות גבוהות של היסטמינים (למרות שרבים מהמתרגלים מרגישים שזה מיותר או לא יעיל, אני אישית מכיר אנשים רבים שהעלימו כאבי ראש פשוט על ידי ביטול מאכלים מסוימים), כולל:
- משקאות מותססים כגון יין, בירה וקומבוצ'ה. אני באופן אישי מגביל את עצמי למשקה אחד כזה ביום (זה אומר שאם אתה שותה קמבוצ'ה עם ארוחת הצהריים, כדאי לשקול לוותר על כוס היין הלילית).
- מזונות מותססים כמו כרוב כבוש, חומץ, רוטב סויה, קפיר ויוגורט. אני אוכל את המזונות האלה אבל מתייחס אליהם יותר כתבלינים מאשר כמרכיבים עיקריים בתזונה שלי.
- מאכלים מלאי חומץ כמו חמוצים וזיתים.
- בשר מעושן כמו סלמי, בייקון, נקניקיות ודגים מעושנים.
- מזונות חמוצים כמו שמנת חמוצה, חלב חמוץ וחלב חמאה.
- פירות יבשים.
- גבינות מיושנות.
- בוטנים.
- שאריות מזון, במיוחד כאלו שהחזקתם במקרר יותר מכמה ימים (זו סיבה טובה לא לאכול במסעדות ביום ראשון או שני, שהם בדרך כלל היומיים בשבוע בהם רוב המסעדות מגישים את האוכל הכי פחות טרי).
אם יש לך ערפל מוחי וכאבי ראש, כדאי לשקול את העובדה שמזון חיובי עבור אדם אחד עשוי להיות נוראי עבור אדם אחר בגלל רגישויות ספציפיות, וכדאי לשקול להפחית את צריכת המוצרים הללו ובמקום זאת לצרוך מזונות עם כמויות נמוכות יותר של היסטמינים, כגון:
- בשר טרי, דגים ועופות מבושלים (לא מעושנים או משומרים).
- ביצים.
- דגנים דלי גלוטן כמו אמרנט, כוסמת, דוחן, קינואה, טף ואורז (חום, ופראי).
- פירות טריים כמו מנגו, אגס, אבטיח, תפוח, קיווי, מלון וענבים.
- ירקות טריים
- שמן זית כתית ושמן קוקוס.
- עשבי תיבול כמו פטרוזיליה וכוסברה
- תה צמחים.
אין דרך אחת מוחלטת בה רופאים יכולים לאבחן אי-סובלנות להיסטמין, אך הבדיקה הטובה ביותר הקיימת כיום לגילוי רגישויות היא הניתוח Strategene. אלרגיסט או אימונולוג יתחיל לעיתים קרובות לבדוק אם יש אלרגיות למזון אם הם חושדים שיש לך אי-סובלנות להיסטמין ולעתים קרובות ימליצו על דיאטה עם כמויות היסטמין נמוך כדי לראות אם זה מקל על הסימפטומים. רופאים יכולים גם לבקש בדיקת דם לבדיקת רמות ה- DAO.
בנוסף, אנשים רבים מגלים את היתרונות של הגבלת אוקסלטים בתזונה. רבים מהתסמינים של רגישות לאוקסלט יכולים לחפוף את הרגישות להיסטמין, ואם חיסול ההיסטמינים לא מקל על הבעיות שלכם, כדאי לשקול גם להגביל את האוקסלטים, מה שנראה כמסייע בתסמינים כגון מצבים דלקתיים, בעיות אוטואימוניות, מחסור מינרלים, ואולי אפילו אוטיזם.
רופא יכול לבדוק אם יש לך חומצה אוקסלית מוגברת המלווה בחומצה גליצרנית או גליקולית מוגברת, וזה בדרך כלל סימן להיפרוקסאלוריה. בנוסף, אם חומצה אוקסלית מוגבהת ללא עלייה בחומצה גליצרית או גליקולית, זה לרוב בגלל צמיחת יתר של קנדידה או צריכת ויטמין C גבוהה מדי.
מזונות עשירים באוקסלטים שכדאי להימנע מהם, אם זה אכן רלוונטי עבורכם, כוללים:
בירה, סלק, שוקולד, קפה, תרד, אגוזים, תה וסויה.
בדיקת חומצות אורגניות בשתן (OAT) המציגה חומצה גליצרית גבוהה, גליקולית וחומצית אוקסלית יכולה לתת רמז על רגישות לאוקסלט, שיש לכם אוקסלטים גבוהים או שניהם. כמה גנים שניתן להסתכל עליהם בבדיקה גנטית ברוק 23andme, במיוחד AGXT, GRPHR ו- HOGA1, הם כולם מוטציות גנטיות שיכולות להצביע על נטייה לרגישות לאוקסלט או עודף אוקסלטים.
